|
|
עמוד:11
11 שיתממש בו הפוטנציאל ההיסטורי שלו . מבחינה תפקודית נדמה שהמעון שפעל בבניין שבין בית ביאליק לבית שנקר היה למוקד הפעילות המקומית . למעט ימי גשם, שבתות וחגים היו שעות אחר הצהריים שעות השיא של הפעילות ברחבה המקיפה את המזרקה של גוטמן . בשעות אלה התמלאה הרחבה בזאטוטים משחקים ובהוריהם שהשגיחו עליהם לאחר היציאה מהמעון . בשעות היום נשמעו קולות הילדים המשחקים בחצר המעון, ולעתים אף הקולות של קבוצות התלמידים המבקרות בגינה של בית ביאליק . ההסבה של “גבעת ביאליק“ ל“מתחם ביאליק“ התרחשה בהדרגה וכללה שינויי ייעוד, שדרוג פונקציונלי ואדריכלי ושיפוץ ובנייה מחדש כדי לצקת תוכן עדכני למכלול הבניינים המקיפים את הרחבה, שלימים תקבל את השם הלא רשמי “כיכר ביאליק“ . הפיכתו של המתחם לאטרקציה עירונית שילבה את “גילוי“ רחוב ביאליק והמתחם האדריכלי סביב הרחבה שבקצהו עם תהליך של התחדשות עירונית בפיקוח העירייה ובמימונה . “גילוי“ הרחוב התבטא בגידול ניכר בהתעניינות ציבורית בהיסטוריה של תל אביב בכלל ובהיסטוריה האדריכלית שלה בפרט . רחוב ביאליק והמתחם שבקצהו היו ליעד מועדף בסיורים בעיר . קבוצות עם מדריכיהן התאספו סביב הפסיפס של גוטמן ושמעו על ההיסטוריה של המתחם, שבתקופת הזוהר שלו שימש “המרכז האזרחי“ של העיר העברית הראשונה . הממד הרשמי של שדרוג המקום התמקד בשלושה בניינים : בית ביאליק, בית שנקר ובניין העירייה הישן והרחבה היוצרת את ההקשר הגאוגרפי וההיסטורי המשותף להם . שדרוג המתחם החל בשנות התשעים . את ביתו של שנקר הרסה העירייה בשלמותו, ובמקומו נבנה בניין חדש בתכנונה של האדריכלית נילי פורטוגלי . בניין זה נועד לשמש מרכז מוזיקה וספריה . צבעיו העזים של הבניין וחדשנותו האדריכלית עמדו בניגוד בולט לסביבה הלא מטופחת . המעבר לבניין החדש ופעילותם של מרכז המוזיקה ושל הספרייה הוסיפו ממד של פעילות למקום, שהתאפיין עד אותו הזמן בתפקוד חסר . כעשור לאחר שנבנה ה“מרכז למוסיקה וספריה ע“ש פליציה בלומנטל“ שופץ בית ביאליק והפך לכתובת לאירועים ספרותיים, כמו השקת ספרים חדשים או ערבי עיון . “מתחם ביאליק“ בהגדרתו החדשה התגבש כמרכז תרבות עירוני . כחלק מתחיית המתחם נעשתה הרחבה מקום התכנסות לאירועים חגיגיים, כמו חגיגות “הלילה הלבן“ לציון ההכרזה על “העיר הלבנה“ בתל אביב כעל אתר מורשת עולמית . תאריך היעד לשדרוג המתחם היה חגיגות המאה לתל אביב . לקראת היובל המתקרב החל שיפוץ בניין העירייה הישן, שנועד לשמש מוזאון היסטורי משודרג . שמו של בניין העירייה הישן הוסב ל“בית העיר“ : המקום שאצורים בו זיכרונותיה של העיר ומוצגת בו ההיסטוריה שלה . המונח “בית“ מדגיש את שייכות המוסד לכל תושבי העיר ואת ההיסטוריה שהוא מייצג עבורם . להבדיל מ“בית ביאליק“, המוקדש לסיפורו של המשורר הלאומי שבנה אותו והתגורר בו, “בית העיר“ מוקדש לעיר ומספר את סיפורה הקולקטיבי . ב- 2 באפריל 2009 נערך ב“כיכר ביאליק“ טקס ההכרזה על חגיגות המאה לתל אביב . הטקס היה מחווה להיסטוריה של תל אביב, ונערך למוזמנים בלבד . אורחי הכבוד בו היו ראש העיר המכהן ונשיא המדינה . טקס הפתיחה של החגיגות נערך יומיים לאחר מכן בכיכר רבין, “כיכר העיר“ של תל אביב . א׳ קיסרי, "מדוע אני אוהב את תל אביב ? ", כלנוע, 2 ( 4 ) , 29 בינואר ,1932 עמ׳ 6 . . 1 א׳ דרויאנוב, ספר תל אביב, ועדת ספר תל אביב, תל אביב ,1936 עמ׳ 283 . . 2 שם . . 3 "ברוך הבא ! ", הארץ, 26 במרץ 1924 . . 4 על הבניינים ראו : ש׳ וידריך, ביאליק הרחוב, הוצאת פורת, תל אביב 2004 . . 5 1919 B . Taut, Die Stadtkrone, Jena . . 6 דבר, 3 בינואר 1927 . . 7 דבר, מכתב למערכת, 25 באוקטובר 1961 . . 8 דבר, מכתב למערכת, 26 ביולי 1962 . . 9 דבר, 6 באוקטובר 1959 . . 10 דבר, 13 בנובמבר 1959 . . 11
|
פורטוגלי, נילי
|