|
|
עמוד:58
גיליון 85 דצמבר 582019 מודי�יון � בעריכת תא"ל ( מיל' ) יוסי קופרוסר רב ומתקבל משוב מעשי על מידת ההתקדמות וההצלחה של השינוי . המשוב מאפשר ליצור התאמות ולכונן שינויים לאור הניסיון המצטבר . לא כך המצב באשר לתפיסות ביטחון אשר על - פי - רוב אין להן משוב מתמשך . מציאות מתמשכת של פריצת משבר ומלחמה כל כמה שנים, כפי שאפיינה את יחסי ישראל והמדינות השכנות, יצרה תפיסות ביטחון המותאמת למלחמה האחרונה ולתוצאותיה הצבאיות והמדיניות . תפיסות הביטחון הובילו לתפיסות שעיקרן הפעלת הכוח הצבאי במקרה חירום ומלחמה . בעלי תפיסת ביטחון, מדינאים כקציני צבא, שואפים ליציבות התפיסה שכן היא מקובלת כמצפן קוגניטיבי לארגון כולו, מחסנת מפני סטיות לא רצויות ומהווה תלכיד חשיבתי וארגוני . בחינת המציאות המתהווה מחייבת לעצב מערכת מושגית מסבירה שבה נמצאים האויב, היריבים החיצוניים הישירים, מדינות עמיתות, שחקנים חיצוניים מכל הסוגים ואנחנו, דהיינו מדינת ישראל, ממשלותיה, צה"ל והחברה כולה יכולת המעקב והחשיבה על הפערים המתהווים בין תפיסת הביטחון לבין המציאות המשתנה היא עניין מסובך העלול לערער את תפיסת הביטחון הקיימת . המשוב יגיע רק כאשר יתחולל המשבר הבא, ואז, יש להניח, לא יהיה די זמן לשינויים ולהתאמה למציאות . את היעדר המשוב לתפיסת הביטחון ולהפעלת הכוח הצבאי יכול למלא במידה רבה של הצלחה המודיעין לסביבות האסטרטגית והמערכתית, אם יעקוב אחר התהוות הפער האמור . זאת בתנאי שהמודיעין יהיה חופשי לחלוטין מהסתגלות לא ביקורתית לתפיסת הביטחון ולתפיסות הפעלת הכוח, אחרי שחקר גם אותן כחלק מהמערכת של מרחב הסכסוך והעימות . המודיעין בתוך הארגון הצבאי, למידה בצה”ל ולמידה מודיעינית מאזנת ייעוד הלמידה בצבא הוא לקדם ולבנות אך גם למנוע . בקרב קהילת המפקדים הצבאיים קיימות תמיד הטיות בולמות ידע . תופעה מוכרת היא כי מפקדים עשויים לסנן מידע באופן סלקטיבי במטרה לחזק את ההעדפות שלהם ולהביא לידי מימוש מטרות מסוימות, התואמות את הדעות והשאיפות של מקבלי ההחלטות . לא פעם מפקדים נוטים להסתמך על מידע הזמין להם ולא את המידע שהם זקוקים לו . דוגמה אופיינית היא �הלמידה מהמלחמה האחרונה� . מכאן עולות שתי מסקנות : מסקנה אחת היא שמפקדים אינם מחפשים אחר מידע באופן מושלם . מסקנה שנייה היא שמפקדים לא מחפשים מידע באופן שיטתי וכך הידע שלהם הוא חלקי עד מוטעה . מכאן עולות שתי מסקנות� מסקנה אחת היא שמפקדים אינם מחפשים אחר מידע באופן מושלם . מסקנה שנייה היא שמפקדים לא מחפשים מידע באופן שיטתי וכך הידע שלהם הוא חלקי עד מוטעה . כתוצאה מכך עשויים המפקדים לקבל החלטה על בסיס מידע וידע שגויים . תופעות אלה יבואו לידי ביטוי בתהליך הלמידה והפקת הלקחים . צבא עלול ללמוד ולהפיק לקחים ממלחמות באופן התומך את הדוקטרינה הקיימת בו ממילא . מפקדים יכלילו משתנים מדידים התומכים בתפיסה הקיימת אצלם ביחס למציאות . כתוצאה מהטיות אלה, בארגונים בכלל ובצבאות בפרט קיימת נטייה להפיק לקחים התומכים את התפיסות המושרשות ביחס למציאות . על מנת שתתקיים למידה בצבא חיוניים כמה תנאים� מנגנונים המסדירים את ארכיטקטורת הלמידה , תרבות של חשיבה עצמאית וביקורתית בכל מדרג הפיקוד, תקשורת פתוחה הפורצת חסמים ביורוקרטיים ויצירת מרחב לשאלת שאלות ביקורתיות על הנחות היסוד . אם נסכים ונקבל את המודיעין כישות מפתחת ידע, יוצאת דופן בארגון הצבאי, שיש לה מעמד אקס - טריטוריאלי בחשיבה הצבאית והמדינית, במחקר ובהערכה, אז יוכל המודיעין יכול לשמש כגורם תבוני מאזן בקהילת המפקדים הבכירים . המעמד האמור מחייב את המודיעין להיות כל הזמן בפנים ובחוץ . הוא חלק בלתי נפרד מהצבא ומהממשלה, וגם חוקר ומתבונן חיצוני . סיכום שכל כולו מחקר, חשיבה ולמידה מערכת מודיעין מתריעה מותנית באימוץ יכולות חיוניות� עליונות מודיעינית כרעיון המכוון מפעלים מודיעיניים וכמגמה אסטרטגית . מיחסי �צרכן וספק� ליחסים דיסקורסיביים מתריעים . ממודיעין על האויב למודיעין על מערכות מושגיות מתהוות המייצגות ומסבירות את האויב, את הישויות העמיתות ואותנו הכלולים במערכת . כמו כן יש לשנות את הגישה ובמקום לראות את היריב כאובייקט יש לראותו כרציונל, ולהבין את הרציונליזציה של המערכת היריבה . מדיבור על עובדות במציאות יש לעבור לדיבור על תכנים מושגיים, מבירורים עובדתיים לבירורים קונספטואליים, ומתיאוריות אוניברסליות לתאוריות אזוריות רלוונטיות . עקב חולשת החשיבה והלמידה בישויות צבאיות ובממשלות, ומשום היעדר מנגנוני ידע ומחקר אחרים, המודיעין על כלל ארגוניו הישראליים חייב להוות מוקד פתוח ופותח למחקר, לחשיבה וללמידה עבור כלל ישויות הביטחון ומנגנוניו . ��� �� �������� ������� � ������ דני כתרי, ארכיון המל"ם
|
|