|
|
עמוד:39
גיליון 85 כסלו תש"ף 39 יו�ל ארנון - אוחנה בן נצחיה ואליהו אוחנה נולד בכ"ח כסלו ה'תש"ג, 7 בדצמבר 1942 נפטר בט' תמוז ה'תשע"ט, 12 ביולי 2019 יובל ארנון - אוחנה, מזרחן, מורה, איש אקדמיה ואיש מבצעים, נולד בתל - אביב לאליהו ונצחיה אוחנה . היה נשוי לחמדה, אב לישי, יואב, נעמה וגלעד, וסב לשישה נכדים . בשירותו הצבאי פעל משה ( מוסא ) לוי ��ל בן שפיקה ויוסף לאטי נולד ב - 1928 . נפטר בכ"ח באב תשע"ט, 29 באוגוסט 2019 משה לוי ( הידוע בכינויו מוסא ) , היה מראשוני חיל המודיעין . הוא נולד בדמשק ועלה בגפו מסוריה לארץ - ישראל בשנת 1945 , בהיותו בן שבע - עשרה . הפעילות ההתיישבותית והביטחונית של משה החלה כבר באוקטובר 1946 . הוא היה חבר בקבוצה אשר הקימה את קיבוץ נבטים, במסגרת בנח"ל המוצנח, במסגרתו עבד בקיבוץ שדה - בוקר, ואף הצטרף כמקלען לשומרי מובלעת הר הצופים . לאחר סיום התואר הראשון, בלימודי מזרחנות באוניברסיטת תל - אביב, במהלכם חקר וכתב במכון שילוח לחקר המזרח התיכון, המשיך יובל ללימודים לתואר שני באוניברסיטה העברית . בלימודיו אלה התמקד בחברה הערבית בארץ - ישראל . מחקרו לתואר שני, "פלאחים במרד הערבי בארץ - ישראל 1936 - 1939 ", פורסם כספר בשתי מהדורות . את עבודת הדוקטורט, בנושא "המאבק הפנימי בתנועה הלאומית הפלסטינית", כתב יובל באוניברסיטת תל - אביב, בהנחיית פרופסור שמעון שמיר . במסגרת זו חקר גם ב - � . � . � . � ( המכון ללימודי אסיה ואפריקה ) באוניברסיטת לונדון, בהנחיית פרופסור ���� . � . � . במהלך כתיבת הדוקטורט ולאחריו לימד בחוג ללימודי המזרח - התיכון באוניברסיטת חיפה . מחקריו המסועפים פורסמו בספרים ובמאמרים רבים� ספרו המחקרי האחרון הוא "קו החריש והאש� מאה וחמישים שנות סכסוך על ארץ - ישראל, 1860 - 2010 . " בסוף מלחמת יום הכיפורים נענה לקריאה לבוא ולעבוד במוסד, שם פעל כחוקר וכאיש מבצעים כעשרים וחמש שנים . בשנת 1986 , חבר עם משפחתו למקימי היישוב כוכב יאיר, על גבעות הטרשים של מזרח השרון . לאחר פרישתו לגמלאות המשיך בכתיבה, במחקר ובעיקר בהוראה . כחלק מכך נמנה על מייסדי החוג ללימודי המזרח - התיכון באוניברסיטת אריאל, בראשית דרכה� משהתבסס החוג יצא יובל ללמד אודות החברה הערבית, האסלאם והסכסוך הישראלי - ערבי, במכינה הקדם - צבאית באדרת . בעת ביקורו במל"ם נתקל בעבודותיהם של ילדים שעלו מאתיופיה במבצע "אחים", וכתבו את סיפוריהם האישיים במסגרת תחרות כתיבה אשר אירגן המל"ם� סיפוריהם יצאו לאור בעריכתו של יובל , בספר "הגדת יציאת אתיופיה", בעברית ובאנגלית . מתוך הבנה מעמיקה של ליבת הסכסוך הישראלי - פלשתינאי, הגה יובל הצעה לפתרון לסכסוך זה , אותה כינה "תוכנית הפסיפס" . תוכנית זו מפורטת בספרו "קו החריש והאש", בפרק הסיכום � "שלום המחרשה . " יובל היה איש משפחה אוהב, מורה סוחף, איש רוח חסר גבולות, איש מעשה נעים הליכות, הנחוש לבצע גם את הבלתי אפשרי . ולוואי והאהבה הרבה שהגה, לארץ ולבני אדם, תאיר את דרכנו בהמשך החריש . יהי זכרו ברוך� נתונים על חיי היום - יום שרק התושבים המקומיים ידעו . בשל כך, זומן לישיבות רבות בראשות ראמ"ן ורמ"ח מחקר, שעסקו בנושא המצרי . לאחר מלחמת ששת הימים, נשלח מוסא לסייע בחקירת שבויים מצריים . המגע האנושי שלו, הקל עליו מאוד בחקירת השבויים, ש"נפתחו" . היו למוסא הערכות חכמות גם בתחומים אחרים, רחבים יותר . לאחר מלחמת ששת הימים, לא היה שותף לאופוריה שפשתה בקרב רבים . הוא למד להבחין בחשיבות הדברים שיצאו מפי מנהיגיהם, והמליץ לקבלם ברצינות . כשגמאל עבד - אלנאצר הכריז ש"העם המצרי יאכל פיתה בשמן ויקריב מיליון חיילים ולא יפסיק את האש בתעלה" � המליץ להפנים את הדברים, כי נאצר התכוון למה שאמר . לאחר שמדינת ישראל שילמה מחיר כבד בחללים, החלה מדינת ישראל להיערך בהתאם לאורך התעלה . בשנות השישים, מוסא עבר קורס קצינים במסגרת קורס מיוחד לרס�רים מקצועיים . בשנת 1970 הוא פרש לגמלאות בדרגת סרן . הוא הועסק במשרד החקלאות באיו"ש כקמ"ט חקלאות, וגם שם הידע שלו ואישיותו באו לידי ביטוי מועיל . מוסא נפטר באוגוסט 2019 בשיבה טובה . יהי זכרו ברוך . 11 הנקודות בנגב . הוא גויס לפלמ"ח ועבר אימונים בשדות - ים ובגבעת השלושה, במסגרת יחידת "המסתערבים", שיועדו להישלח במסווה של פליטים, למטרות ריגול בארצות ערב . לגביו התוכנית לא יצאה לפועל בשל חזותו הבהירה ושיערו הבלונדי . . . מוסא גוייס לשירות הידיעות של "ההגנה", שלימים היה הבסיס להקמת ארגוני המודיעין של מדינת ישראל . למעשה, מאז ועד צאתו לגמלאות, פתח בקריירה אשר תרמה רבות לביצור ביטחונה של מדינת ישראל . ירידתו לפרטים הייתה מן המפורסמות וידע, מתוך היכרות עמוקה של רזי התרבות הערבית, לבנות תמונה כוללת ובהירה . שירת ביחידה "חמש ורבע", שימש בה כרס"ר ותרם תרומה מקצועית חשובה בהנחת היסוד לעבודת היחידה . לאחר שסיים את לימודיו ככלכלן, הוא הוצב במחלקת המחקר באמ"ן, במדור למחקר כלכלי ( מדור י"א דאז ) . שירת שנים רבות במדור, ובעיסוקו כקצין מחקר כלכלי בלטה יכולתו לחקור לעומק את הכלכלה והחברה של ארצות ערב, ובמיוחד זו של מצרים, שבה התמחה במיוחד, והפך ל'אורים ותומים' בענייני כלכלתה וחברתה וידע לפרטי פרטי
|
|