|
|
עמוד:36
גיליון 85 דצמבר 362019 להקים שירות מודיעין, הסמיכו אותו להתחיל בעבודה והיקצו לו תקציב לשם כך . שניאורסון גייס ל �שר� �י�י�ו� אחדים מעמיתיו בניל�י ובמשרד היהודי, ביניהם אלכסנדר אהרונסון ששימש כ�סוכן ראשי� והמנהל התפעולי של הארגון� יוסף דוידסקו מזכרון - יעקב, שריכז את איסוף הידיעות באזורי חיפה, עכו ונצרת� יעקב כץ ממטולה, שאסף ידיעות בגליל העליון� זלמן כהן ממסחה ( כפר תבור ) , שפעל בחורן ובצפת� פרץ פסקל מפתח תקווה, שפעל בקרב הבדואים� והאחים יונתן וישראל בלומנפלד, שאספו ידיעות במרכז הארץ ובדרומה . כל אלה הפעילו מודיעים ערבים, ונעזרו בעבודתם על - ידי חיילים של הגדודים העבריים, שאיפשרו להם אפשרויות תנועה ואבטחה . �שר� �י�י�ו� אסף ידיעות על הנעשה בקרב הערבים בארץ, ועקב אחר התארגנות האגודות הערביות הלאומיות ופעילותן . הדו�חות נכתבו בעברית, ותורגמו לאנגלית למען אידר ואנשי ההנהלה הציונית בלונדון, ולמקרה שיוחלט להביאן לידיעת השלטונות . בתיקיית ��שר� מוינו הדו�חות לפי נושאים ומקומות . תיק אחד הכיל דוח�ות כלליים . תיק אחר הוקדש לדוח�ות סודיים שהועברו לידיעת ה ������������� �������� ) ��� ���������� � מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט � �הבולשת� ) . בתיק מיוחד רוכזו סקירות על הארגונים והאגודות הלאומיות הערביות, ובתיק אחר � על נכבדים ארץ - ישראליים . שאר החומר מוין בתיקים נפרדים לפי אזורים . מדי שבוע היה על המשרד הראשי להכין תמצית מן החומר שהתקבל מן האזורים השונים, ולהגיש סקירה כללית על המצב בארץ . ידיעות שחייבו פעולה מיידית, כגון הימצאות נשק בידי ערבים או זיהוי מבוקשים, הועברו לאלתר ל - CID . מאוחר יותר עם הידרדרות המצב בארץ - ישראל ועם השתכללות דרכי עבודתו של ��שר� , נהג אידר להעביר את העתקי הדו�חות השוטפים של ��שר� למפקד ה - CID וללשכת הנציב העליון . העתקים נשלחו גם להנהלה הציונית בלונדון, על מנת שיועברו למשרד המלחמה הבריטי . הקונגרס הפלשתינאי הראשון אשר כונס בחודש ינואר 1919 הביא את משרד הידיעות למקד את התעניינותו בהתפתחות של התנועה הלאומית הערבית . מנה את כל הפגישות ונקב בשמות המשתתפים בהן, הצביע על השליחים שהגיעו מדמשק ליטול בהן חלק ואף ציטט מדבריהם . אהרונסון הצביע על קשרים בין האגודות החשאיות לבין קצינים ערבים במשטרה, בז�נדארמריה ובשירות בתי - הסוהר והסביר את הסידורים שנקבעו להעברת הוראות במקרה הצורך, מקומות מפגש עם בלדרים וכדומה . מקום נכבד בסקירתו הקדיש לנסיונות ההתפשטות של האגודות מן הערים אל הכפרים שבסביבותיהן, ולהידוק הקשרים בין האגודות בערים השונות . הסקירה כללה גם רשימה של הפעילים ותפקידיהם, ואף ציינה ברשות מי מהם יש כלי נשק . צורפה אליה רשימה של ידיעות בעלות אופי התרעתי של מחבואי נשק, על כוונות הערבים לפגוע ביהודים וברכושם, ועל הסתה בכתב ובעל - פה בכל רחבי הארץ . נשאר אלכס אהרונסון חדור תחושה פסימית שמקורה בהערכתו את ההתעוררות הערבית הלאומית - דתית, המתנגדת לכל שלטון של �כופרים� שבוע לאחר מכן הזהיר אהרונסון מפני התקפה ערבית על היישוב, בעת חגיגות נבי מוסא באפריל 1919 . התרעתו של אהרונסון בסוף מארס 1919 הקדימה בשנה את ההתפרצות, שאירעה בחגיגות נבי מוסא באפריל 1920 , ותאמה במידה רבה את התרחיש שתואר בתזכירו . אולם אף שההתרעה המקורית לא התממשה, בעקבות התערבותו של הממשל הצבאי, נשאר אלכס אהרונסון חדור תחושה פסימית שמקורה בהערכתו את ההתעוררות הערבית הלאומית - דתית , המתנגדת לכל שלטון של �כופרים�, ובהערכה כי בריטניה חוששת להתייצב נגדה, ומוותרת לערבים על כל צעד ושעל . אולי מקורה של הערכה זו היה בשל קרבתו לקצינים הבריטיים ומודעתו להלך הרוחות בקרבם . כך למשל שיגר המושל הצבאי בריגדיר - גנרל נואל מוני ( Money ) , מפקד הבריגדה ה - 159 , את ההערכה הבאה ללונדון ( שהסתמכה בחלקה על מודיעין שהגיע ��שר� �י�י�ו�� ערב בואה של ועדת קינג - קריין� �הפלשתינאים רוצים את ארצם לעצמם ויתנגדו לכל עלייה יהודית, הדרגתית ככל שתהיה, בכל האמצעים שבכוחם, לרבות פעולות איבה . . . � . המשרד צובר ניסיון ומיומנויות מקצועיות בשורה של תחומים הקונגרס הפלשתינאי הראשון אשר כונס בחודש ינואר 1919 הביא את �שר� �י�י�ו� למקד את התעניינותו בהתפתחות של התנועה הלאומית הערבית . במארס 1919 פרסם אלכסנדר אהרונסון סקירה המסכמת את הידוע עליה ועל פעיליה . אהרונסון תיאר את פעילותן השוטפת של האגודות הערביות ואת קשריהן עם צבא השריף פייסל בסוריה . הוא ������� �������� ��� ���������� מאה שני� להקמ� �משרד הידי�ו���חלק א�
|
|