|
|
עמוד:35
גיליון 85 כסלו תש"ף 35 וג�נין עד עפולה, אליהו איתן ורבין . רבין המשיך להוביל את יחידתו הבריטית עד דמשק ושם נהרג . מלבד פעולותיהם בשירות המודיעין של חיל - המשלוח הבריטי, התעניינו אנשי ��שר� �י�ו�י בכל פעילות ערבית שעלולה הייתה לסכן את היישוב . בקיץ 1918 , לדוגמה, הם עסקו בליקוט ידיעות על דרכי הברחת נשק לערביי יפו, ועל פעולותיה של האגודה הלאומית העיקרית בעיר, �אל - אסלמיה אל מסיחיה� ( האגודה המוסלמית - נוצרית ) . נראה כי יוזמה זו של בני משפחת אהרונסון ותפישתם מהו המודיעין הצבאי לא נראתה בעין יפה � כמו כל פעילותם � ע�י עסקני היישוב, ולאו דווקא מ�סלידתם� של אלה מעסקי ריגול . יותר פעל החשש מפני האפשרות שבני המשפחה מנסים לצבור כוח פוליטי, באמצעות הקשרים שהיו להם עם השלטונות הצבאיים הבריטיים . ��שר� �י�ו�י חדל להתקיים זמן קצר לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה וסיום כיבוש הארץ ע�י הבריטים . מרבית אנשיו עברו לפעול במסגרת �שר� �י�י�ו� שליד ועד הצירים . “משרד הידיעות” – שירות המודיעין העברי הראשון בארץ - ישראל לקראת סיומה של מלחמת העולם הראשונה ולאחריה, הועתק הדגש בפעולתם המודיעינית של בני היישוב, מן הסיוע למאמץ המלחמה הבריטי נגד התורכים, דרך השמירה על ביטחונו של היישוב מפני התנכלויות שכניו הערבים, ואל המעקב אחר התפתחות התגובות הערביות להצהרת בלפור ולהסדרים בשאלת ארץ - ישראל, שהתגבשו במהלך המשא ומתן על הסכמי השלום . חיים וייצמן וא�רו� א�רונ�ו� , שהגיעו לארץ עם משלחת ועד הצירים , בתחילת אפריל 1918 , דנו סמוך לבואם בצורך להקים שירות חשאי ציוני . ניתן היה להקים שירות כזה מאנשי ניל�י שצברו ניסיון בפעילות חשאית בימי המלחמה, או מקרב חברי ארגון ��שו�ר�, שהיו בעלי מסורת חשאית בהשראת התנועות המהפכניות הרוסיות של ראשית המאה ה - 20 . הקושי בשילוב שתי הקבוצות במאמץ אחד היה נעוץ במשקעי העבר המרים, שהעיבו על היחסים בין בני המושבות ילידי הארץ לחלוצים אנשי העלייה השנייה ויצירת אמון הדדי . בני אהרונסון לא המתינו, כאמור, להתפתחות המגעים, אלא החלו, כמתואר לעיל, להפעיל את אנשי ��שר� �י�ו�י במשימות של איסוף ידיעות על קשרים בין הערבים לתורכים, שהועברו למודיעין הצבא הבריטי בארץ . התחרות בין ��שו�ר� ( שעדיין לא השתקם וקיווה כי באמצעות ו�� ��ירים יסתייע הדבר ) לבין ניל�י , ומערכת היחסים הסבוכה בין וייצמן לא�רונ�ו� , עיכבו במשך חודשים אחדים את הקמתו של שירות ידיעות יהודי . לאחר שוייצמן וא�רונ�ו� עזבו את ארץ - ישראל בדרכם לוועידת השלום, פנו דוד אידר, כעת - ראש ו�� ��ירים וחבר הוועד זאב ז�בוטינסקי, אל לוי - יצחק ( ליובה ) שניאורסון, איש ניל�י לשעבר, עוזרו ומתורגמנו של סרן מקרורי, מנהל ��שר� �י�ו�י , וביקשו ממנו להכין מצע לפעולתו של שירות מודיעין ציוני בארץ . בתזכיר שהגיש להם, הפריד שניאורסון בין פעולה גלויה לפעולה חשאית באיסוף המידע, והגדיר מטרות שונות לאיסוף הידיעות בערים ובכפרים . כל אלה הפעילו מודיעים ערבים, ונעזרו בעבודתם על - ידי חיילים של הגדודים העבריים, שאיפשרו להם אפשרויות תנועה ואבטחה . דרכי הפעולה של השירות נועדו להיות לגאליות ( כלומר איסוף ממקורות גלויים ) ובלתי - לגאליות ( הפעלת סוכנים ומודיעים ) . שניאורסון הציע להקים ליד ו�� ��ירים, שישב ביפו, �שר� י�י�ו� , שיפעיל סוכנים, ירכז את ידיעותיהם ויעריכן . מתחת למנהל המשרד יפעל סוכן ( אייג�נט ) אחד ראשי ומתחתיו סוכנים מחוזיים, בעלי מידה של אוטונומיה בפעילותם, ובלדרים שיעבירו את הידיעות אל המשרד המרכזי . ביסוד פעילותו של ��שר� היו צריכים לעמוד ערכי המשמעת והסודיות . ראש המשרד נועד לשאת באחריות בפני ו�� ��ירים לבדו, ועל גוף זה הוטל לדאוג להסדרת יחסי השירות עם השלטונות . ���� �ו שי�ש� י�ו� ל�ק��ו של שירו����ו�י�י� �י�ו�י �ראשו� �אר�� חברי ו�� ��ירים אישרו אתתוכניתו של שניאורסון ��� ������ ����� �� ���� ���� ������� ����� ���� מאה שני� להקמ� �משרד הידי�ו���חלק א� ������� ����� ����� ���� ��� ���������� ���� ������ ���� ���� ��� ��������� �� ��� ���� ��� ���� ������ ����� �������� ����� ���� �� ����� ������ ���������
|
|