|
|
עמוד:31
גיליון 85 כסלו תש"ף 31 מאה וחמישי� שנה ל��יח� ��ל� סוא� המחישה את הלכי הרוח בצי הוד מלכותו . כפי שנקבע מראש אמורה הייתה הספינה הצרפתית "הנשר", להוביל את המשט . ואולם, בעוד שיירת הספינות מתארגנת בלילה, הגיחה בעלטה הספינה הבריטית "ניופורט", והתגנבה לראש הטור . כשעלה השחר הוברר כי בתעלה הצרה לא ניתן לעקוף את הבריטים, והם הובילו את המשט לקול תרועת מלחי הספינה . רב החובל ג'ורג' נארס, שיזם את התעלול ( ואולי פעל בפקודת לונדון ורק לקח על עצמו את המעשה� ) , ננזף ( כביכול� ) על ידי האדמירליות הבריטית . שלא לפרוטוקול, בקריצת עין, זכה לשבחים על השירות המצוין לאימפריה . מעשהו היה סימן לבאות . מיד נגיע לכך . אימפריה מצרית באפריקה התעלה החדשה סימנה את התוואי בו עתידה הייתה מצרים ללכת בדורות הבאים� צפונה לאירופה, דרומה לאפריקה ולמקורות הנילוס . ובתוך כך, מצאה מצרים מחדש את שורשיה ההיסטוריים שלה . האסלאם כיוון את המצרים אל מרחבי המזרח התיכון . עתה פנתה מצרים לכונן אימפריה אפריקאית . אסמאעיל חידש את השלטון בסודאן ( החל מ - 1866 ) , ומיד לאחר פתיחת התעלה שלח לכבוש את נמלי ים סוף האפריקאים, ובראשם נמל מסווע . אנשיו כבשו גם את זילע וברברה בסומאליה, והעמיקו מהחוף פנימה אל העיר העתיקה הראר . אסמאעיל העסיק בבניית האימפריה האפריקאית שכירים אירופיים . המפורסם בהם היה הגנראל צ'רלס גורדון, והיו עוד עשרות אנשי צבא, מהנדסים, אנשי מנהל, קידמה ביבשת השחורה . כול זה עלה הון תועפות לקופה המצרית והעצים את החוב ממפעל כריית התעלה . נלוותה לכך מכשלה נוספת . כדי לחבר בין המאחזים בים - סוף לבין סודאן היה צריך להכות את האתיופים שבתווך . שתי משלחות צבאיות מצריות נשלחו לשם כך מנמל סואץ, והן נחלו על אדמת אתיופיה תבוסות משפילות, בנובמבר 1875 ובמארס 1876 . אתיופיה הגאה הכשילה בכך את חלום האימפריה האפריקאית . כיום, כשאתיופיה בונה סכר ענק על הנילוס הכחול, זוכרים לה במצרים גם את העוון ההוא . אובדן העצמאות וראשיתה של לאומיות מצרית הכישלון באפריקה חולל במצרים שני תהליכים . האחד היה התמוטטות כלכלית, מכירת מניות הבכורה של חברת תעלת סואץ לממשלת לונדון, מעורבות זרה בניהול החוב המצרי, הדחת הכדיב אסמאעיל על ידי המעצמות, וב - 1882 - כיבוש מצרים בידי הבריטים . ועד המפרץ הפרסי" . כגט כריתות לחזון "אחדות עמק הנילוס" הכריזו על מיזם - על נוסף � בניית הסכר הגבוה באסואן, ופנייה אסטרטגית לברית המועצות . על רקע זה הלאימו הנאצריסטים את תעלת סואץ תוך התרסה כנגד מעצמות המערב . בכך החלה שרשרת אירועים שהובילה את ישראל אל גדות התעלה . לראשונה במלחמת סואץ ( מבצע סיני ) 1956 . בשנית, במלחמת ששת הימים, יוני 1967 . בתום המלחמה ההיא, ועל רקע "מלחמת ההתשה", נחסמה התעלה . ההמשך ידוע . בישראל של אז, שבויה במושגיה שלה, נתפשה תעלת סואץ החסומה כ"מכשול הטנקים הטוב בעולם" . אמנם היו בישראל מי שהבינו טוב יותר . דהיינו שמצרים של אנוואר אל - סאדאת התנערה מאשליית הפאן - ערביות, והחלה חוזרת למצריותה . משה דיין הציע אותה עת ( מארס 1971 ) לסגת במעט ולאפשר למצרים לפתוח את התעלה . ממרחק הזמן קשה לחמוק מהמחשבה כי בכך הייתה אולי נמנעת המלחמה הנוראית שבפתח . כי עם המצריות המתחדשת ניתן היה ליצור דיאלוג מועיל . במלחמת אוקטובר 1973 שילמה ישראל מחיר כבד, צלחה לבסוף את התעלה, ונחלצה בעור שיניה . בעוד שיירת הספינות מתארגנת בלילה, הגיחה בעלטה הספינה הבריטית "ניופורט", והתגנבה לראש הטור אתיופיה הגאה הכשילה בכך את חלום האימפריה האפריקאית . כיום, כשאתיופיה בונה סכר ענק על הנילוס הכחול, זוכרים לה במצרים גם את העוון ההוא . רק משעלו ב - 1952 הקצינים החופשיים בהנהגת גמאל עבד אל - נאצר, השתחררה מצרים מהזיית סיפוח סודאן בעת פתיחתה מחדש של תעלת סואץ נפתחה גם הדרך לביקורו הנועז של אל - סאדאת בירושלים, ולטקס ההיסטורי על מדשאת הבית הלבן מיסיונרים, מגלי ארצות . תחת דגל צבא מצרים שירתו גם שכירי חרב אמריקאיים, מבוגרי מלחמת האזרחים בארצות הברית . האימפריה האפריקאית אמורה הייתה להעניק לקהיר המתמערבת ( והנבנית בדגם פריז ) תדמית באירופה כמפיצת השני היה הופעת ניצניה של תנועה לאומית מצרית מודרנית . קציני צבא ילידי מצרים ( בראשם אל"מ אחמד עוראבי ) חזרו מההשפלה באתיופיה עם הסיסמה "מצרים למצרים" . הם מחו נגד מעורבות שכירי החרב הזרים, אך נמצאו מבשרים תנועה שתגדיר לימים את מצרים במונחים מודרניים . דורות חדשים של משכילים אכן ייבנו פוליטיקה ייצוגית, פרלמנטארית - מלוכנית, יקימו מפלגות, וינהיגו את המאבק בבריטים עד מהפכת 1952 . עם זאת נותרו הלאומים המצרים בשבי התפישה כי מצרים כוללת גם את סודאן . זאת הייתה מכשלה גורלית . לאחר מלחמת העולם השנייה מוכנה הייתה לונדון לתת למצרים גופא עצמאות, אך לא למצרים גדולה הכוללת גם את סודאן . כיוון שראשי המשטר הפרלמנטרי - מלוכני לא ויתרו על תביעתם לסודאן, נותר הכיבוש הבריטי על מכונו . רק משעלו ב - 1952 הקצינים החופשיים בהנהגת גמאל עבד אל - נאצר, השתחררה מצרים מהזיית סיפוח סודאן . ממצריות לערביות ובחזרה נאצר ואנשיו הובילו את מצרים להזייה אחרת � מנהיגות העולם הערבי, "מהאוקיינוס האטלנטי התעלה והשלום ב - 5 ביוני 1975 חנך אנוואר אל - סאדאת את פתיחתה מחדש של תעלת סואץ . הוא עשה כך במדי אדמירל, ובאירוע חגיגי ששחזר ככול הניתן את משט הפתיחה של 1869 . הפעם לא גנבו לו את ההצגה . בול דואר שהוצא בקהיר לרגל האירוע תאר ספינה מצרית ושמה "שלום" . בעת פתיחתה מחדש של תעלת סואץ נפתחה גם הדרך לביקורו הנועז של אל - סאדאת בירושלים, ולטקס ההיסטורי על מדשאת הבית הלבן . התעלה פתוחה מאז ואף הורחבה, והשלום עם מצרים עדיין יציב . �פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה באוניברסיטת תל - אביב
|
|