|
|
עמוד:21
גיליון 85 כסלו תש"ף 21 ( חלק ראשון ) גיליון מיוחד 70 שנה למוסד לו שאם העניין הוא מצפוני דבר זה מותר לו . לאחר היסוסים והתלבטויות תיאר לי חיים ולדנר את בעייתו ואת מצוקתו הנפשית . ימים אחדים קודם לכן הטיל עליו איסר בארי לזייף מברקים אחדים של הבולשת הבריטית בחיפה . את התוכן והתאריכים נתן לו בארי . המברקים היו בשפה האנגלית ועל ולדנר היה לשוות להם אותנטיות מרבית . התוכן היה קשור במעשה חבלה כלשהו והוזכרו שם האותיות � . � . כמקור של הבולשת הבריטית בחיפה . ההסבר של בארי היה כי המברקים האלה דרושים לו כדי לבדוק את מהימנותו של מודיע בריטי . לאחר שהכין ומסר את המברקים המוזמנים לבארי התעוררו אצל ולדנר ספקות וחשדות" . בסופו של דבר הודח איסר בארי מתפקידו ודרגתו נשללה ממנו� בינואר 1949 הועמד איסר בארי לדין צבאי והורשע בחריגה מסמכות על הריגת עלי קאסם ונגזרה עליו פרישה מהצבא ללא הורדה בדרגה . בנובמבר 1949 הורשע בארי בבית המשפט המחוזי בתל - אביב בהריגת מאיר טוביאנסקי ונדון למאסר של יום אחד . בהמלצת בן - גוריון חנן הנשיא חיים ויצמן את בארי "מתוך ידיעה והערכה של השירות הארוך והמסור אשר איסר בארי הקדיש להגנת הארץ" . ב - 13 בדצמבר 1949 הטיל דוד בן - גוריון על ראובן שילוח, שהיה יועץ לתפקידים מיוחדים במשרד החוץ, להקים את "המוסד לריכוז ותיאום פעולות המודיעין " ולעמוד בראשו , אולם בשנה הראשונה לקיומו שימש המוסד כגוף לתיאום בין שירותי המודיעין והביטחון בישראל והיה חסר סמכויות ביצועיות לאיסוף מודיעין בחוץ - לארץ . בשמונה בפברואר 1951 החליט בן - גוריון על הפיכת המוסד לרשות עצמאית לביון בעלת סמכויות לאיסו� מודיעין מחוץ לישראל . חיים יערי הועמד בראש הרשות . �ש�ונ� ���רואר 1951 ��לי� ����וריו� �ל ��ו�� לרשו� ���אי� ל�יו� ��ל� ���ויו� לאי�ו� �ו�י�י� ��ו� לישראל� חיים יערי הועמד בראש הרשות . בשניים במארס 1951 הנחה בן - גוריון את ראובן שילוח להקים במסגרת המוסד גוף מרכזי שיאחד את כל פעילות המודיעין בחו"ל . הנחיה זו הביאה להקמתו של "המוסד המרכזי למודיעין וביטחון", שבהמשך הוחלף שמו ל"המוסד למודיעין 26 בתל - אביב, והאזינה לתשדורות ושיחות טלפון של המשטרה הבריטית . אלמוג ניהל את היחידה תחת פיקודו של אפרים דקל . קצין יהודי ששירת במשטרת רחובות, מסר לו בקביעות מסמך שפירט את הצופן הבריטי . פעם אחת, משלא הגיע הקצין, הצליח אלמוג לפצח את הצפנים בעצמו ומאז לא נזקק עוד לסיוע . עם פרוץ מלחמת העצמאות הורו לאלמוג לפזר את היחידה, אולם הוא ואנשיו סירבו ומימנו את פעילותה מכיסם . הדבר התגלה לאיסר בארי, שהחזיר את היחידה לסדר הכוחות של צה"ל, תחת השם "ש . מ . 2" � משרדי היחידה שכנו ביפו . במהלך ההפוגה השנייה הצליח איש היחידה שאול שמאי לפצח את הצופן ששימש את הצבא המצרי, ולגלות שניתנה לו פקודת נסיגה זמנית . מידע זה הביא לשינוי בתוכניות צה"ל . בשיחות על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות שנערכו ברודוס, הצליח סגנו של אלמוג, אברהם אילוני, להאזין לשיחות המצרים ולהעביר את המידע לנושאים ונותנים הישראלים . פעם אחת, משלא הגיע הקצין, הצליח אלמוג לפצח את הצפנים בעצמו ומאז לא נזקק עוד לסיוע . לאחר מלחמת העצמאות, ביקר ביחידה ראש הממשלה דוד בן - גוריון וביקש לברר מהם צרכיה . אלמוג ביקש סכום כמעט דמיוני אז, של 200 אלף דולר, והצליח לקבל כמחצית מהסכום . הוא גם הסתייע באחיו , יצחק וורצמן , שהיה קצין קשר ראשי בשנים ���� - 1954 . לאחר שפרש מהיחידה התמנה לתפקיד ראש ענף איסוף ב אמ"ן . אחר כך ���ר� ל�ו��, שם �ילא ��קי� ���ו��� - האגף האחראי על הפעלת סוכנים בחו"ל, תחת פיקודו של שמואל טולדאנו . בשנת 1957 מונה ל ראש א�� ��ו��� ��ו��� כשפרש מהמוסד פנה לעסקים והצטרף לחברת הנסיעות "אופיר טורס", ומאוחר יותר הפך לבעליה . הוא השקיע רבות בעידוד תיירות נכנסת לישראל והיה פעיל בארגון הגג של חברות וסוכני הנסיעות - "איירתור", שם הנהיג שיטה, שלפיה הסוכנים מתוגמלים על פי תוצאותיהם העסקיות, ולא לפי כמות המניות שבידיהם . בשנת 1999 הוענקה לאלמוג דרגת אלוף - משנה כהוקרה על תרומתו להקמת יחידה 8200 ובניית ה . ����� ����� � ���� ����� ����� ������ ולתפקידים מיוחדים" . הוחלט כי המחלקה המדינית תמשיך לפעול רק בעניינים שמשרד החוץ מופקד עליהם, עניינים מדיניים ודיפלומטיים . �יים י�רי ��� לא�� �ראשי ��ו�� ו�י� ראש א�� �אי�ו� �ו ��ש� שנים ר�ו�� חיים יערי נפטר בשנת 1986 והוא בן 71 שנים במותו . מרדכי אלמוג � ��� ������� ������ ��� ����� ����� ������ ���� �� ���� ������� ����� �קשר �ר��י אל�ו� �וור���� נול� �שנ� 1917 ��יר �רו�קורו�, ש�אי��רי� �רו�י� ��יום ��לני�קי ש�אוקראינ��� �שנ� 1919 �ר�ו אנשיו של ��יו� ��ליור� �י�ו�י ��יר ו�ש��� וור��� �ר�� ל�ל�י ש���ר�י�, ש�יי�� ���ל�� רו�ני�, ��ו� �וונ� ל�לו� ��ו�ו של ��ר לאר��ישראל� לאחר 12 שנים ולימודים בבית הספר היסודי בעירו, עלתה המשפחה ארצה מרומניה, בשנת 1933 , והתגוררה בתל - אביב . מרדכי למד בגימנסיה הרצליה והצטרף ל"הגנה ", שם עבר קורס קשר . עם סיום לימודיו נשלח לעבור קורס אלחוט במשטרה הבריטית מטעם הסוכנות היהודית, והוצב בתפקיד אלחוטן במשטרת צפת . במהלך שירותו שם הואשם בהריגת ערבי ( במשפטו הגן עליו עו"ד אהרן חטר - ישי, והוא זוכה ) ועל כן התפטר מהמשטרה הבריטית . לאחר התפטרותו הקים אלמוג את יחידת ההאזנה של הש"י . היחידה התמקמה בדירה ברחוב סוקולוב
|
|