|
|
עמוד:12
גיליון 85 דצמבר 122019 ( חלק ראשון ) גיליון מיוחד 70 שנה למוסד של המוסד נבנתה בשלבים כאשר בתחילת הדרך הסתייעו כאמור לעיל, בשב�כ, באמ�ן ובמשרד החוץ . "מאיר עמית, באחת מההחלטות היותר חכמות שלו, החליט שלמוסד אסור להישען על גורמי חוץ גם בתחום הטכנולוגיה וכי יש להקים יחידה עצמאית לטכנולוגיה . לדעתי מאיר עמית צדק כשדחף להקמת יחידה טכנולוגית במוסד, ויצא לחפש את האיש שיעמוד בראשה . הוא איתר את יעקב רכבי עליו השלום, שהשלים אז פוסט - דוקטורט ב - NASA בארה"ב , גייס אותו וצרף אותו ל"משפחה" . יעקב עמד בראש התחום הטכנולוגי הרבה שנים . " עם הפנים אל היבשת השחורה ולסין לפרק �האפריקאי� של המוסד מייחס שבתי שביט חשיבות רבה מאוד, במיוחד בשנות השישים, בהן מדינות אפריקאיות רבות זכו בעצמאותן ונשאבו לתוך המאבק הגלובלי שבין הסובייטים שיצרו קשרים ביבשת השחורה, לבין האמריקאים הלא אהודים . האפריקאים יצרו קשרים עם ישראל שמשימתה הייתה לטוות קשרים איתם, באמצעות המוסד . הקשרים שהמוסד דחף באפריקה היו לא רק ביטחוניים ומודיעיניים, אלא גם כלכליים, חקלאיים ואחרים . באותם ימים עוצבה �תיאורית המשולשים� � ישראל - תורכיה - איראן ( של השאה ) וישראל - אתיופיה - סודאן ( שהוחלפה לימים במרוקו ) , שהגשימה את האסטרטגיה של בריתות ביטחוניות בין ישראל ומדינות המעגל השני . במקביל לכך, �ישראל המשיכה לפעול עצמאית באפריקה והמשיכה בקשריה עם מדינות רבות שאינן מכירות בישראל אך מקיימות איתה יחסים חשאיים ענפים מאוד . � הוא מסיים את התייחסותו לתצרף האפריקאי ובוחר לעבור לחלקים אחרים של העולם . למוסד תפקיד מרכזי בכינון היחסים עם סין בתיווך גרמני, שהחלו בתחילת שנות התשעים במשמרת של שביט . �הסינים רצו להיחשף לטכנולוגיות אמריקאיות . � הוא מציג את בקשתו של ראש המוסד הסיני והלכה למעשה את הרציונל הסיני לכינון היחסים . פסגת היחסים עם סין בתקופת שביט הייתה ביקורו הממלכתי הראשון של ראש ממשלה ישראלי � יצחק רבין � בסין, באוקטובר 1993 , בהזמנת שליט המדינה זיא זמין . המשימה המודיעינית העליונה של המוסד בסין באותם ימים הייתה להניא את הסינים מהסיוע שנתנו לאיראן בתחומי הנשק הבלתי קונבנציונלי . הפקת הלקחים ממלחמת יום הכיפורים לפרק המוסד במלחמת יום כיפור הוא מפנה את המראיינים לספרו �ראש המוסד� . �צביקה זמיר הוא זה שהטמיע במוסד את הלכות המודיעין הצבאי המקצועי, הוא מגלה כמי שגם ריכז צוות שתפקידו היה להכין עבודה על תרומת המוסד להתרעה על מלחמת יום כיפור לשימושו של ראש המוסד, צביקה זמיר, לעדותו בפני וועדת אגרנט, וממשיך,� התוצאה הישירה של מלחמת יום הכיפורים היא ההמלצה להקמת אגף מחקר עצמאי במוסד . � משימה בה שביט לקח חלק בתפקידו כרמ�ח המבצעים של המוסד, �ואז התחילו מלחמות היהודים . . . �, הוא מצהיר משועשע ומפרט את חילוקי הדעות על הפלורליזם המחקרי בקהילת המודיעין . �אנחנו קבענו שהמחקר במוסד צריך להיות ברמה של בר - פלוגתא עם אמ�ן ולאתגר את הערכותיו . . . קדם להקמת אגף המחקר, דסק מחקר �אפריקה � ב�תבל�, שנועד לשרת את פעילות המוסד ביבשת - מחקר שאמ �ן לא עסק בתחום זה . � כל החיים מחנכים אותנו, שאין אחריות מפוצלת . אחריות היא מקשה אחת . ולפתע אנו צריכים לאמץ הגדרה של אחריות מפוצלת . התגברנו� �מלחמות היהודים� עלולות להיות חומר רקע לספר עב - כרס ושביט מתייחס לקונית, כהרגלו, לכמה מהן . עם השב�כ � שקיבל עליו את האחריות על אבטחת השגרירויות וארגונים אחרים של מדינת ישראל . קיומה של תשתית לגיטימית של השב�כ בחו�ל, סייע לפעילות יומינטית לא לגיטימית של השב�כ בחו�ל . הלק�מ ( הלשכה לקשרי מדע ) , אותה הקים שמעון פרס במשרד הביטחון כבר בשנות ה - 50 , גרמה למתחים בין המוסד ומשרד הביטחון . ועוד שורה של �כיפופי ידיים� בצמרת מקבלי ההחלטות של קהילת ���� ���� נולד ב - ,1939 התגייס לצה�ל ב - 1958 ושירת בסיירת מטכ�ל, בוגר אוניברסיטת ירושלים . נקלט למוסד ב - 1964 והתמנה לראש המוסד ב - 1989 . פרש מהמוסד ב - 1996 . לאחר פרישתו כיהן כמנכ�ל קופ�ח �מכבי� �מ - 1996 עד 1002� . כיום עוסק בייעוץ ביטחוני ויו�ר המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה . ���� ����� ��� ���� ���� ���� ������ �� ����� ����� �� ������ "המעריך הלאומי" צילום : יעקב סער, לע"מ
|
|