|
|
עמוד:11
גיליון 85 כסלו תש"ף 11 ( חלק ראשון ) גיליון מיוחד 70 שנה למוסד �והמעניין הוא שלכל אורך ההיסטוריה, לא חדל מעיסוקו בהצלת יהודים מארצות מצוקה � ארצות השוללות חופש מהיהודים החיים בהן - כרונולוגית ואחרי קום המדינה זה התחיל ביהדות מרוקו . . . העלייה ממרוקו היא סיפור מרתק בפני עצמו . אזכיר חוויה אישית � בתקופת היותי ראש המוסד, מלך מרוקו, חסן השני, הסכים לחפור את קברי עצמותיהם של נספי הספינה �אגוז�, כדי להעבירן לישראל ממקום הקבורה הסודי במרוקו . השתתפתי אישית במבצע חפירת הקברים . לשם כך יצאה משלחת עם הרב הראשי לצה�ל, שהעניק למבצע חותמת הלכתית . הייתה זו עבורי חוויה מכוננת� מודה שביט וחושף רגע מרגש בעברו . התוספת לשמו של �המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים�, היא להיענות לכל משימה שא� גו� או ארגון מדינתי אחר יכול לבצע �מבחינתי ההגדרה הטובה ביותר ל�תפקידים מיוחדים �, התוספת לשמו של �המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים�, היא להיענות לכל משימה שאף גוף או ארגון מדינתי אחר יכול לבצע . היום כבר אין קהילות יהודיות במצוקה ברחבי העולם, להבדיל מנושא התעוררות האנטישמיות . . . אבל המבצעים האחרונים של הצלת יהודים מארצות מצוקה, אם אינני טועה, היו באיראן . מהי ההגדרה של "ארצות מצוקה"� אז הנה באיראן, שהיא הדוגמה ההיסטורית האחרונה � לא נאסר על יהודים לצאת, אבל לא נתנו למשפחות מלאות לעזוב, שלא לדבר על להוציא את רכושם . אפשרו רק לאחד מבני המשפחה לצאת, כאשר כל המשפחה נשארת, בנוסף לזה היו צריכים להפקיד פיקדון כספי . זו המשמעות של 'ארצות מצוקה', בהן נשלל החופש שלך כאזרח במדינה . בין הסיפור המרוקאי לסיפור האיראני, היו לנו הסיפור הלבנוני, העיראקי, הסורי, האתיופי והתימני . אין תפוצה בעולם שלא עסקנו בה בהצלת יהודים . ", חושף שביט ומנצל את האתנחתא לבחור את הנושא הבא מרשימותיו � הסדורות כאבני הדרך ההיסטוריות בהקמתו ודרכו של המוסד - ומבהיר כי על התאריך חלוקות הדעות . שביט רואה במכתבו של דוד בן - גוריון מ - 1951 את אבן הדרך להקמת המוסד . כבר אז �הזקן� בחר בהפרדה בין הזרועות העוסקות במודיעין . הוא הכפיף את המוסד והשב�כ לראש הממשלה, כאשר הראשון ממונה על האיסוף בחו�ל והשני פועל בתחומי מדינת ישראל, ואמ"ן כפוף לשר הביטחון . בראשית הדרך , המוסד נעזר באנשי מבצעים של השב"כ ובטכנולוגיות של אמ "ן . קפיצת המדרגה של מאיר עמית שביט מייחס למאיר עמית את קפיצת המדרגה הגדולה בפיתוח המוסד ואיפיון משימותיו, �שאלתי את מאיר מה הניע אותו לבצע את השינויים והוא סיפר לי כי למד מינהל ציבורי בארה�ב, החכים ויישם את הידע להטמעת תהליכים חדשניים, ביטול כפילויות וייעול המערכת . כשמפעילים ריגול בארצות יעד, ראוי שיעשו זאת אזרחים ולא אנשי צבא . כאשר אנשי צבא נתפסים, חס וחלילה, דינם מוות אחד הדברים החשובים הראשונים שמאיר עשה, הוא ביטול האנומאליה � ששני גופי מודיעין מפעילים, במקביל, לוחמים בארצות יעד, יחידה מאמ"ן ויחידה במוסד שיצחק שמיר היה מפקדה . מאיר גם הביא את יוסק'ה יריב מאמ"ן ומינה אותו לראש היחידה האחודה, בכפיפות למוסד . אני חושב שהיה זה נכון לעשות כך, כי כשמפעילים ריגול בארצות יעד, ראוי שיעשו זאת אזרחים ולא אנשי צבא . כאשר אנשי צבא נתפסים, חס וחלילה, דינם מוות . לעומת זאת, כך מהנורמות המקובלות בעולם היותר מערבי או יותר מתקדם, כשאזרחים נתפסים בריגול, יש להם סיכוי לצאת מזה בחיים . " סיפר שביט, "ואם מזכירים את יצחק שמיר, אני קופץ אחורה בהיסטוריה, לנקודה מאוד חשובה ומעניינת . בן - גוריון פירק את הפלמ"ח ואת האצ "ל והפך את המדינה למדינה ממלכתית מסודרת . איסר הראל בא אליו ואמר לו ( את הסיפור הזה שמעתי גם מאיסר הראל ) ששמע מכל מיני אנשים, שהחבר'ה האלה, יוצאי הלח"י והאצ"ל, מסתובבים בחוסר מעש . איש אינו חפץ בהם, אף אחד לא מתייחס אליהם והם מהווים פוטנציאל לבעיות . הוא התייחס יותר לדרגי הפיקוד של שני הארגונים האלה, אנשים שהיה להם ניסיון של הרבה שנים במחתרת, בפעילות חשאית וגם אלימה . איסר הציע לבן - גוריון שבמקום שנצטרך לפקח עליהם ולהשקיע מאמצים, הבה נכניס אותם פנימה . - ��� win situation . בן - גוריון הסכים . הגיעו למוסד די הרבה אנשים משני הארגונים . יותר מהלח"י מאשר מהאצ"ל . חלקם היו ב"קיסריה", למשל דוד שומרון, שהיה קצין המבצעים של הלח"י, שהגיע לתפקיד ראש מוקד "קיסריה " באירופה . או איציק שולמן עליו השלום, שהיה לוחם יוצא הלח "י . והיה זה שכונה "קבצן" עליו השלום, שהיה אף הוא בלח"י . ", המשיך בתיאור הפן האנושי המרתק, בהוסיפו את המלצתו של איסר הראל לקלוט במוסד את בכירי הלח�י והאצ �ל, כהצהרה מעשית לממלכתיותו של המוסד . עוד הבהיר כי עצמאותו ����� ��� ������ ���� ���� ����� המשימה המודיעינית העליונה של המוסד בסין, הייתה להניא את הסינים מהסיוע שנתנו לאיראן בתחומי הנשק הבלתי קונבנציונלי . ������ יעקב סער, לע"מ
|
|