פרק עשירי

עמוד:14

כרך ב - מסכת שבת 14 בסיפא ; ואילו מי שסובר שלא נעשתה מחשבתו, פוטר בשניהם . הירושלמי משווה את משנתנו למשנה ת את מי שהתכוון ללקט תאנים בשבת שחלוקים בה רבי אליעזר ורבי יהושע בשאלה אם יש לחייב חטא וליקט ענבים בשוגג ) כריתות פ"ד מ"ג ( . רבי אליעזר מחייב חטאת, שהרי ליקט מכל מקום ; ורבי יהושע פוטר, שהרי לא ליקט את מה שביקש ללקט, ולא נעשתה העברה כפי מה שחשב, ושם אמר רבי אילא תנאים יש במשנתנו, ומי שאומר בכריתותבשם רבי אלעזר : "תניין אינון ] = תנאים הם [ ", כלומר שני חייב, צריך לחייב אף כאן בשני המקרים ; ואילו "מאן דאמר תמן פטור, אוף הכא פטור" ) ירו', יב ע"ג ( . מסתבר שפשוטה של המשנה הוא כשיטת הבבלי, משום שקשה לומר שמשנתנו שנויה כשתי דעות של במשניות ערוכות שההלכה הראשונה היא כדעתתנאים החלוקים זה על זה . אמנם מצינו פעמים הרבה תנא אחד והסיפא כדעת תנא אחר, אלא שלפנינו הלכה אחת בשני מקרים המנוגדים זה לזה, ואין טעם לומר שהראשון כשיטת תנא אחד והשני כשיטה המנוגדת . הגיוני יותר לומר שמדובר בעיקרון מסוים ה חייב או להפך . שבמקרה אחד יהיה העושה פטור ובמקרה ההפוך יהי לא מן הנמנע שהייתה לר' אלעזר מסורת שבעל פה בדבר פירוש המשנה, שהרי ניתן לתרצה מבלי להשתמש בתירוץ הנדיר "תברא", סתירה פנימית שנוצרה מצירוף דעות של שני תנאים החולקים ביניהם . אומר שמעוןורביוריהשזישמעאלרביתנינןתמןהירושלמי מצטט את משנה כריתות פ"ד מ"ג ",כאמור שרבי שמות שני משם שהואדברעל נחלקומה עלחייבשהואאחדמשםשהוא דברעלנחלקולא מחלוקת תנאים האם רק יהושע פוטרבתוספתאיש" . ושם פוטריהושעורביחטאתמחייבאליעזר לגמרי מקורבן ) לא קורבן ודאי על שוגג, ולא קורבן על מלאכת ספק ( . או שמא הוא פוטר מקורבן שוגג ומחייב קורבן וודאי על זדון . התלמוד הירושלמי הבין את המחלוקת בכריתות ברמה משפטית מופשטת כבר במשנת כריתות ) בהמשך ( . לפי זה תתקבלאה זו היאוראשיתה של השו . יותר, והעבירה לעניננו : הטבלה הבאה : קורבן על מקרה של הבדל בין כוונה לביצוע נימוקר' יהושערבי אליעזר מזיד הוא רק צירוף של כוונה ומעשהחייב קורבן על שוגגחייב קורבן על שוגגשם אחד שתי שמות מביאים קורבן על עוון לא מוגדראין מחייב קורבן ספקחייב קורבן על שוגג א . פוטר מזדון וחייב ב . בודאי נעשתה עבירה בכוונה לעבור כרת ) ודאי ( עבירה . ה עבירה בלתי תההסבר הראשון הגיוני ואפשרי גם במסכת שבת . אבל הפירוש השני קשה . אם נעש מינים שונים ( היא נחשבת לזדון . קל וחומר אם שתי העבודות קרובות = מוגדרת ) אחת משתי 'שמות' כוונתווהכוונה קרובה מאד למה שבוצע . אין אלא לומר שהירושלמי הבין את משנת כריתות ש'פוטר'

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא