פרק עשירי

עמוד:8

כרך ב - מסכת שבת 8 מ ש נ ה גפ ר ק י דפוס נפולייד קופמן - כתב המוציא : בין בימינו, בין בשמאלו, בתוך חיקו, או על כתפו, חייב, שכן משא בני קהת . לאחר ידיו ורגליו, ובפיו, ובמרפקו, באזנו, ובשערו, באפונדתו ופיה למטה, בין אפונדתו לחלוקות, ובחיפת חלוקו, במנעלו, ובסנדלו פטור, שלא הוציא בדרך המוציאין . בין הוציא ביד ימין בין הוציא ביד שמאל, שכך – י מ י נ ו ו ב י ן ב ש מ א ל וב י ן ב חפץ . – ה מ ו צ י א ח י י ב , ש כ ן - א ו ע ל כ ת י פ ו אף זו דרך הוצאה . – ב ת ו ך ח י ק ו דרכם של בני אדם להוציא . או שנאמר בהם : "בכתף ישאו" ) במדבר ז ט ( . ל"ט אבות מלאכות נדרשו מן המלאכות - מ ש א ב נ י ק ה ת והרבה הלכות נתפרשו על פי מלאכות המשכן . , ( ע"ד ; בבלי, מט ע"ב, ט ה"ב ירו', פ"ז ) שנהגו במשכן חייב, שכן משא בני קהת" - בתלמוד הבבלי, אומר רבי אלעזר : "המוציא משאוי למעלה מעשרה טפחים ) צב ע"א ( , ופירש רש"י : "ובשם רבינו יצחק בר יהודה מצאתי שאמר בשם רב האי, שמפורש בהש"ס אהרן הכהן שמן המאור וקטורת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה'ירושלמי : 'ופקודת אלעזר בן ] שמן [ אחד בימין ] ושמן [ אחד בשמאל, והקטורת בחיקו, והחביתין בכתף", אלא שהלשון - ) במדבר ד, טז ( "החביתין בכתף" אינו בדפוסי הירושלמי שלפנינו ) יב ע"ג ( , לא בכ"י ליידן לא בקטע גניזה שפרסם ש' אך הוא מצוי בילקוט 10 בספרי ראשונים המביאים את המסורת הזאת בירושלמי,ואף לא 9 אברמסון מובן שהדרך שבני אדם נושאים משאות הייתה מוכרת לחכמים מהווי חייהם, והם לא נזקקו 11 שמעוני . לתיאור שבמקרא, אלא שאם אפשר להביא פסוק העשוי להאיר את ההלכה או להתקשר אליה, הם ה בעלמא, בחינת זכר לדבר ) לעיל, פ"ט מ"ד ( . עושים כן, אפילו לדרש כלאחרעל גב ידו . וכן היא הגרסה בנוסחאות העיקריות ובספרי הראשונים, אך בדפוסים – ל א ח ר י ד ו וכבר העירו הראשונים שיש להעדיף את הנוסח שלפנינו על הנוסח שבדפוסים, ומכאן שהכירו גם 12 , ידו 13 אותו . ב א ז נ ו ו ב ש ע ר ו ו ב א פ ו נ ד ת ו ו פ י ה בפרק שבין הקנה לזרוע . – ב ר ג ל ו ו ] ב [ פ י ו ו ב מ ר פ ק ו בגדו של האדם הפשוט . זו יריעה מלבנית,היא פונדהאפונדה – ל מ ט ן ב י ן א פ ו נ ד ת ו ל ח ל ו ק ו . 11אברמסון, קטע גניזה, עמ' 9 . 121 - 021ראו ראטנער, אהבת ציון, עמ' 10 ובהערתו של שילוני לילקוט שם . 165 ; ראו ליברמן, ירושלמי, עמ' 91ילקוט שמעוני, במדבר, רמז תרצד, עמ' 11 . וילנא , דפוס דו 12 צב ע"א, ד"ה "לאחר ידו" . ראו תוספות לבבלי, 13

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא