|
|
עמוד:10
ה ק ד מ ה 10 מסכת נזיר ימי בית שני בימי בית שני נידונה הנזירות ארוכות . בן סירא קובע ששמואל היה נזיר ( בן סירא מו יג ) . מבחינתו יש בכך מעלה גדולה, ובדיוננו ( פ"ט מ"ה ) התחבטנו האם זו פרשנותו לכתוב, או נוסח המקרא שעמד לפניו . במעמד המצפה המתואר בספר מכבים מעמיד יהודה את הנזירים שאינם יכולים להשלים את נזירותם, ושוב התיאור הוא של צדיקי עולם המקיימים מצוות ה' וראויים לסיוע מהקב"ה ( מכבים א ג 49 ) . פילון מקדיש לנזירים סדרת דיונים . במסגרת דיוניו בחוק 1 הוא מגדיר את הנזירות כ"נדר גדול", נדר שבו מקריב אדם את עצמו היהודי לאחר שכבר הקדיש לאל מרכושו . את קרבן החטאת שמביא הנזיר הוא מסביר בכך שייתכן שהנזיר חטא . לאחר מכן הוא מקדיש את רוב הדיון לקרבנות, שעבורו הם מרכיב מרכזי בנזירות . בכך כמובן יש סתירה פנימית . הנזיר מביא אפוא לא מעצמו אלא קרבנות בהמה, ורק גילוח השׂער ושרפתו הם מעין תחליף לקרבן אדם, שכן קרבן כזה איננו ראוי ואיננו רצוי . יוספוס מקדיש לנזירות שני סוגי דיונים . הראשון הוא דיון עקרוני במסגרת סיכומי המצוות שלו, והשני סיפורים פרטניים על נזירות . בקדמוניות ד 72 הוא מזכיר את הנזירים בהקשר אחד עם האומר "ערכי עלי" ; הוא רואה בנזירות נדר של קדושה, וברור שלדעתו הפעולה חיובית ורצויה . בניגוד להלכה הוא מדגיש שהשׂערות ניתנות לכהנים ואינן נשרפות, ברם דומה שהכוונה שהן ניתנות למקדש, וכי מה כבר יכולים הכהנים לעשות בשׂערות . יוספוס מספר ששמשון היה נזיר רגיל ( קד', ה 277 - 278 ) . תיאורו את שמשון הוא של דמות שנויה במחלוקת שקלקלה את מעשיה . אפשר שהגדרתו כנזיר ממעיטה מדמות הנזיר, מאידך גיסא אין הוא חורג מהמסופר במקרא . הוא אמנם שיפוטי יותר מהמפורש במקרא, אך השיפוט משתמע מפשט הכתובים . כנגד זה שמואל איננו מתואר כנזיר, כפי שנעלה בפירושנו לפ"ט מ"ה . הוא מספר על נזירותה של ברניקי ועל אגריפס הראשון שמימן את הקרבנות לנזירים רבים ( מלח', ב 313 - 314 ; קד', יט 294 ) . בתיאורים אלו עדות להתפשטות הנזירות, אך לא למידת ההערכה אליה . על תופעה זו של מימון קרבנות נזירים נעמוד להלן . בירושלים נתגלו שתי כתובות קבר, האחת של חנניה בן יהונתן הנזיר והאחרת 2 האזכור מעיד על גאוות בני המשפחה באביהם הנזיר, של חנניה בן הנזיר . 1 על החוקים, א 247 - 254 . 2 אביגד, נזיר ; נוה, עברית . הכתובת בעברית, ברם אי אפשר ללמוד מממצא יחיד על כך שהנזירים הקפידו על שימוש בעברית .
|
|