|
|
עמוד:12
ה ק ד מ ה 12 מסכת נזיר האופיינית לקבוצות המחמירים השונות . משנה מקרית במסכת כלים מלמדת על אופייה של שמירת הטהרה של הנזירים . המשנה מספרת "וזו היתה כירת הנזירים שבירושלים שכנגד הסלע" ( כלים פ"ו מ"ב ) – אם כן הנזירים בירושלים החמירו החמרה יתרה בדיני טהרה, ובישלו את מזונם בכירה מאולתרת שאיננה מקבלת טומאה . המנהג המקומי מחמיר, אפוא, יותר מההלכה הפורמלית . משנתנו מצטרפת לעדויות על הווי הנזירים בירושלים . נזירים אלו בלטו בשׂערם הארוך והמתינו באזור המקדש עד שיימצא תורם שיממן את קרבנם . החומרה היתרה אינה 10 הלכתית, אלא מעידה על אימת הטומאה וההחמרה האופייניות למסכת פרה, וכנראה גם להתנהגותם של הנזירים . הנזירות בספרות חז"ל מבחינתם של חז"ל הנזירות היא תופעה היסטורית שכבר איננה קיימת בימיהם . לפי ההלכה אין נזירות בזמן הזה . ואכן, בכל תולדות ישראל לא נודע על המשך של הנזירות . היו אנשים שנטלו על עצמם לא לשתות יין, אך לא את כל נדרי הנזירות . אמנם הרמב"ם פסק שנזירות נוהגת שלא בפני הבית ( הלכות נזירות פ"ב ה"כ ) , אבל בפועל לא שמענו על תופעה זאת אלא במקרים מיוחדים וחריגים . הראב"ד, בהערותיו לרמב"ם, מניח שאסור לנדור בנזיר בזמן הזה . המשנה מספרת לתומה על נזירים שעלו מן הגולה מיד לאחר החורבן ומצאו את בית המקדש חרב ( פ"ה מ"ד ) . כפי שהסברנו את המשנה הכול יודעים שאין נזירות לאחר החורבן, והמחלוקת היא רק האם נדר הנזירות מחייב התרת חכם או בטל מעצמו . לכל היותר טוענים חכמים שעל הנזיר להשלים נזירות עולם, אבל ודאי שאין לנדור בנזירות לאחר החורבן, ואכן, לא שמענו על נזירים בזמן 10 ראו המבוא למסכת פרה . איור 1 . כתובת קבר מירושלים של אדם המגדיר עצמו כנזיר . אביגד, נזיר, ירדני, תעודות עמ' 238 .
|
|