|
|
עמוד:14
14 מחקר מדיניות 134 | דואליזציה ומעמדות בשוק העבודה יותר כך גדלה קבוצת החיצוניים ומצטמצמת קבוצת הפנימיים . חלוקה זו בפני עצמה אינה בהכרח בעייתית . הבעיה היא הפער בתנאים — הכנסה, תעסוקה והטבות סוציאליות — בין העובדים הפנימיים לעובדים החיצוניים, וכמעט תמיד העובדים הפנימיים הם הזוכים לתנאים טובים יותר . המחקר מצביע על כמה גורמים להעמקת הפערים הללו בין הקבוצות, בהם חקיקה המצמידה זכאות להטבות והגנות סוציאליות לרצף תעסוקתי אצל מעסיק ספציפי . למשל, החוק קובע שעובד מתחיל לצבור זכאות נוספת לימי חופשה רק בשנה החמישית לעבודתו, ועד אז נמצא בתחתית מתווה סולם הזכאות . מגמה זו של התניית הטבות סוציאליות והיקפן ברצף תעסוקתי במקום העבודה קיימת גם בחקיקות בתחומים אחרים, בהם זכאות לפיצויי פיטורים, דמי הבראה וימי מחלה . כך נוצר מצב שבו העובדים החיצוניים, בפרט בעלי השכלה בסיסית, לא רק נאלצים להתמודד עם תעסוקה לא יציבה, אלא לעיתים חוסר הביטחון התעסוקתי מונע מהם זכאות להטבות סוציאליות בסיסיות, וכך מעמיק הפער בין קבוצות העובדים השונות . נוסף על כך, הפערים בין מעמדות העובדים גדלים גם כתוצאה מתהליך סחף ( drift ) , כלומר מכך שהמדינה לא עדכנה או שינתה חוקים והסדרי עבודה כדי להתאימם לשוק העבודה המתהווה . לדוגמה, אף על פי שיש יותר ויותר משרות בתצורות העסקה בלתי ישירה ( כגון עבודה דרך חברות כוח אדם ) , לא עודכנו חלק מחוקי העבודה באופן שיבטיח שההגנות החלות על עובדים בחוזי העסקה שגרתיים יחולו גם על עובדים בתעסוקה בלתי ישירה . 2 חשוב להדגיש : במחקר זה אין מדובר בפערים הידועים בין עשירים לעניים, או בין עובדים שמיומנותם גבוהה לעובדים שמיומנותם נמוכה . הדגש בניתוח הוא ההבדל בין עובדים ברמת השכלה דומה, לעיתים אף עובדים העוסקים באותו 2 בשנים האחרונות חלה התקדמות מסוימת בדין הישראלי בנושא זה בכל הנוגע לזכויותיהם של עובדים בתצורות העסקה בלתי ישירה . למשל, תיקון 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם ( סעיף 21א ) , אשר נכנס לתוקף בשנת ,2008 מחזיר את עקרון הזמניות בקובעו כי ההעסקה באמצעות קבלן כוח אדם מוגבלת לתקופה של 9 חודשים . בשנת 2015 קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כי עובדי הקבלן שעבדו בצד עובדי מדינה וביצעו תפקידים זהים ( העסקה המכונה "כתף אל כתף" ) ייקלטו כעובדי מדינה ויזכו לתנאי העסקה זהים .
|
|