|
|
עמוד:13
31פרק 1 | עיקרי המחקר זוכה להם טובים יותר . יותר מכך, המחקר מצביע על כך שלאורך תקופת העבודה של הפרט, עם צבירת ותק וניסיון תעסוקתי, הפערים הללו מתרחבים . ב- 2001 השכר של עובד ייצוגי ( גבר יהודי כבן 40 ) פנימי בלא תואר היה כמעט זהה לעובד חיצוני שמאפייניו דומים, ואילו כעבור כעשור וחצי הפער בשכר בשתי הקבוצות צמח לכ- 072,1ש"ח בחודש, שהם כ- % 13 מהשכר של עובד חיצוני . הפער בין העובדים החיצוניים בלא תואר לבין עובדים פנימיים בעלי תואר אקדמי הלך והתרחב, ובסוף התקופה היה כ- 4,955 ש"ח בחודש . בחישוב של אחוז מהשכר, הפער צמח מ- % 11 בתחילת התקופה המדוברת לכ- % 49 . יש כמה גורמים למגמות הללו ולהיווצרות הפערים הגדולים בין קבוצות העובדים . יש הקשורים לשינויים כלכליים- טכנולוגיים אשר מאפיינים את כלל השווקים בעולם — אלה כוללים את ההיחלשות של הייצור והתעשייה כמקור תעסוקה, ובמקביל העלייה בתחום השירותים . שינוי זה מכריע, מכיוון שעבודות בתחום השירותים נוטות להיות ארעיות יותר ומבוזרות יותר, הן לעיתים קרובות נעשות במשמרות או מתוגמלות לפי שעה . כתוצאה מכך היכולת של עובדים להתארגן ולזכות לייצוג משותף נמוכה יותר, והדבר מקטין את כוח המיקוח של העובדים אל מול המעסיקים . נוסף על כך, כניסת האינטרנט ושדרוג יכולת העבודה מרחוק תרמו להיווצרותן של תצורות תעסוקה לא שגרתיות, בעיקר תופעת עובדי הפרילנס ומיקור החוץ . עובדים בעבודות שכאלה אינם נמצאים בקשרי עבודה ישירים עם המעסיק, והדבר תורם לצמצום האחריות של המעסיק לרווחת העובדים האלה . נוסף למגמות אלו יש שינויים ייחודיים לישראל שהעמיקו את הדואליזציה במשק . ראשית, בתוך עשורים בודדים השתנה המבנה ביחסי העבודה במדינה באופן חד, כמעט בלא מקבילה בעולם המערבי . ממשק שבאמצע שנות ה- 80 למעלה מ- % 80 מהעובדים בו היו מאוגדים למשק שבו כ- % 27 בלבד מהעובדים מאוגדים ( למ"ס, 2016 ) . גם מספר העובדים המכוסים בהסכמים קיבוציים כלליים או בצווי הרחבה הצטמק, וכיום הוא פחות ממחצית מהעובדים . כתוצאה מכך שיעור השכירים הזוכים להגנות מהסכמים ייצוגיים ירד מאוד בפרק זמן קצר ביותר . שינויים אלו השפיעו על חלוקת העובדים בין הקבוצות . באופן טבעי, ככל ששיעור ההתאגדות יורד וככל ששיעור הכיסוי של ההסכמים הקיבוציים נמוך
|
|