|
|
עמוד:10
10 מחקר מדיניות 133 | ביזור סמכויות ולא הפרדת רשויות השופטת לרשויות האחרות היא לעגן את כל אלה בחוקה פורמלית, המשוריינת ברוב מוצק ושנדרשת פרוצדורה מיוחדת ומורכבת כדי לערוך בה שינויים . ואולם כל עוד אין אפשרות פוליטית לכך, הדרך החלופית היא חוק-יסוד : חקיקה ראוי — כזה שמשריין את חוקי היסוד בישראל ברוב גדול ובהליך מיוחד לתיקונם, ואינו כולל הוראת התגברות עליהם . בנספח למחקר זה מובאת הצעה שלמה של חוק- יסוד : חקיקה שיוכל להשיג מטרות אלה . ( 4 ) חיזוק הפיקוח של הכנסת על הממשלה . כאמור, נקודת החולשה בביזור הסמכויות בישראל היא היעדר כלים אפקטיביים לפיקוח של הכנסת על הממשלה . אנו מצטרפים להמלצות של מחקרים קודמים של המכון הישראלי לדמוקרטיה המציגים אפשרויות לחיזוק התפקיד הפיקוחי של הכנסת : הגבלות על השימוש בכלי החקיקה הפרטית ; הגדלה של מספר חברי הכנסת ; שינוי מערך הוועדות כך שיהיה מקביל למשרדי הממשלה ; ושיפור השימוש במרכז המחקר והמידע של הכנסת . ( 5 ) חיזוק העצמאות של הרשות השופטת . כאמור, בשיטה הישראלית תפקיד בית המשפט הוא ייחודי וחשוב למערך האיזונים והבלמים וליכולת הפיקוח על הכנסת והממשלה . אנו ממליצים אפוא על האמצעים האלה לחיזוק הרשות השופטת כרשות עצמאית : • הכרה חוקתית — בחוק יסוד — בכך שמערכת המשפט היא הרשות השופטת . • מתן עצמאות לרשות השופטת לקבוע את סדרי הדין בבג"ץ, וכן מעורבות שלה בסדרי הדין בבתי המשפט האחרים . • הגברת העצמאות התקציבית של מערכת המשפט . • הפרדתם של עובדי המינהל השיפוטי מיתר עובדי נציבות שירות המדינה ; הרשות השופטת תקבל לידיה את סמכויות הניהול של כוח האדם השיפוטי . • שר המשפטים ייוועץ ברשות השופטת בכל הקשור להקמת בתי משפט ותחימת סמכויותיהם .
|
|