|
|
עמוד:9
9 לקרוא מחדש את שירתו המאוחרת תוך שימת לב למגמות השינוי וההתפתחות שחלו בה . והנה, במאמר ביקורת בשני חלקים במדור "תרבות וספרות" ב הארץ , שהופיע סמוך ליציאתם לאור של כל השירים ושירים חדשים , כותב אריאל הירשפלד : "הקריאה בשלושת כרכי כל השירים שינתה את דעתי על מהלך התפתחותה של שירת זך מן הקצה . עד הקריאה הזאת ראיתי בכל מה שבא אחרי כל החלב והדבש ירידה . קורָה עבה ניטלה מבין עיני עכשיו — לראות איך בעל השירים ה'שונים' חצב את דרכו הלאה אל שירים שונים אחרים, שחלקם הם ממיטב שירתו" ( הירשפלד, הארץ , 09 . 2 . 20 ) . בדברי הירשפלד יש משום הכאה על חטא ההתעלמות מזך המאוחר, והמילים בהן הוא משתמש כדי לתאר את המהלך הזה של זך : "חצב את דרכו הלאה", אינן יכולות שלא להדהד את מילותיו של ח . נ . ביאליק בשירו 'לא זכיתי באור מן ההפקר' : "כִּי מִסַּלְעִי וְצוּרִי נִקַּרְתִּיו / וַחֲצַבְתִּיו מִלְּבָבִי" . בכך אף נראה שהירשפלד 'מסמיך' את זך, במבט רחב לאחור, למשורר הגדול של השירה העברית . הספר המוגש לכם בזאת, הוא עיבוד של עבודת הדוקטור שלי שראתה אור בשנת ,2008 שנה לפני שהופיעו שלושת כרכי זך המאגדים את כל שירתו . יופיה של שירתו המאוחרת היא שהובילה אותי לכתוב את המחקר המקיף הראשון העוסק בשירתו המאוחרת של זך, כמו גם לשאול מה נעדר ממנה, או לחילופין, מה נוסף לה והביא להסתייגותם של הקוראים ממנה . במאמר על כיוון שאני בסביבה , שנכתב בסמוך להופעתו של הקובץ, מצביע נסים קלדרון על מה שניתן לראות בו סיבה אפשרית : זה אינו רק הארוך והמגוון בספריו של זך, אלא גם ספר בלתי סלקטיבי של משורר שהיה סלקטיבי מאוד בספריו הקודמים . מי שחינך דור שלם, ואולי שני דורות של משוררים ישראלים לדיבור מדויק ומדוד, מדבר בספר הזה בחוסר זהירות מופגן . מי שהאמין במשפט העברי הקצר והחד, מפליג כאן במשפטים ארוכים מאוד — לפעמים שיר ארוך כאן הוא משפט אינסופי אחד שמציף את הקורא . מי שהיה כמעט נזיר של
|
|