|
|
עמוד:8
8 ה- 70 של המאה ה- 20 למעט שירתם של מאיר ויזלטיר, יצחק לאור והשירה הסאטירית של חנוך לוין . דווקא קולו הפובליציסטי של זך שקרא בשנים הללו ( עליית הליכוד לשלטון, פתיחת מלחמת לבנון הראשונה ) , אמנם, לצד יוצרים אחרים, לכתיבת שירה פוליטית, בלט מאוד על רקע הדרתם העקבית של גילויי זמן ומקום קונקרטיים משירתו המוקדמת . חדירתם ההולכת וגוברת של היסודות האוטוביוגרפיים לשירתו עקב השינויים הפוליטיים כמו גם מות אמו, הביאו לשינוי עמוק בשירתו וזה הגיע לשיאו בקובץ כיוון שאני בסביבה ( 1996 ) . למעשה, מדובר בשינוי כה רדיקלי עד שנדמה שלא זך הוא שכתב את השירה הזאת . ואכן, מגמת ההתמעטות המאפיינת את המחקר הביקורתי הנוגע לשירת זך החלה מן הקובץ צפונית מזרחית ואילך ; בעוד ששירתו המוקדמת של זך, ובעיקר הקובץ שירים שונים , זכו לשפע של מחקרים ומאמרי ביקורת, הרי שירתו המאוחרת, ובמיוחד הקבצים כיוון שאני בסביבה , הזמיר כבר לא גר פה יותר ( 2004 ) וכן השיר 'עם אלתרמן בחולות' ( 2002 ) , לוּוּ בהתעלמות בולטת ; לבד מרצנזיות וממאמרי ביקורת מעטים שהופיעו בעיתונות היומית ובכתבי העת סמוך להופעתו של אחד הקבצים, לא נכתב על שירתו המאוחרת ולו מחקר מקיף אחד . בשנת 2009 ראו אור שלושה כרכים עבי כרס, כל השירים ושירים חדשים , בהם כינס זך את מכלול שירתו . והנה, בהקדמה לשלושת הכרכים, כותב מנחם ברינקר : בקובצי שירתו המאוחרים כ אנטי-מחיקון , כיוון שאני בסביבה ו הזמיר כבר לא גר פה יותר הוסיף לתוּר — וכתמיד בדרך התעייה והניסוי — אחר צורות הבעה חדשות . הקוראים-המבקרים הוותיקים לא תמיד הבינו את ערך ניסוייו החדשים של המשורר, קידשו את השירה המוקדמת, ולא אחת נשמעו טענות בשם זך כנגד זך . מי שעקב אחר דרכו בכל פיתוליה ידע להעריך את עוצמתה של שירה המתחדשת תדיר, גם כאשר התחדשות זו מלווה במאבקו של המשורר נגד עצמו ( כרך א', עמ' 8 ) . ברינקר פונה כאן לקוראי השירה העברית וכנראה גם בשם זך עצמו,
|
|