|
|
עמוד:12
מ ב ח ן ה מ ר ש מ ל ו 12 בעבודה שהם שונאים . זוהי ״כשירות העל״ שעומדת בבסיס האינטליגנציה 4 ועם זאת, אף שאין עוררין על הרגשית, ההכרחית לבניית חיים מספקים . חשיבותה, היא לא נחקרה בצורה מדעית רצינית עד שתלמידי ואני פישטנו את הרעיון שעומד בבסיסה, פיתחנו שיטה לחקירתה, הוכחנו כי היא קריטית לתפקוד ההסתגלותי, וניתחנו את התהליכים הפסיכולוגיים המאפשרים אותה . ההתעניינות הציבורית במבחן המרשמלו החלה להתגבר בראשית המאה הנוכחית, וממשיכה לגאות מאז . ב- 2006 הקדיש דייוויד ברוקס למבחן 5 וכעבור המרשמלו מאמר מערכת בגיליון יום א‘ של ה"ניו יורק טיימס", שנים, בריאיון שערך ברוקס עם הנשיא אובמה, שאל אותו הנשיא אם הוא 6 המבחן כיכב במאמר שפורסם במדור המדע של רוצה לדבר על מרשמלו . 7 והמחקר זוכה להתייחסות נרחבת בתוכניות טלוויזיה, "הניו יורקר" ב- 2009 , במגזינים ובעיתונים בכל רחבי העולם . הוא אפילו מסייע לעוגיפלצת מרחוב סומסום במאמציו להשתלט על הדחף לזלול עוגיות ברעבתנות, כדי שיוכל להצטרף ל״מועדון אניני העוגיות״ . מחקר המרשמלו משפיע על תוכנית הלימודים בבתי ספר רבים, שבהם מתחנכים ילדים מכל שכבות האוכלוסייה — 8 חברות השקעות בינלאומיותמשכונות העוני ועד אקדמיות העילית הפרטיות . 9 וכמעט בכל דיון העוסק בדחיית משתמשות בו כדי לעודד תכנון פנסיוני . סיפוקים יבין הקהל מיד מדוע הוא נפתח בתמונה של מרשמלו . בניו יורק אני רואה ילדים בדרך מבית הספר, שעל חולצתם מתנוסס הכיתוב אל תאכל את המרשמלו , ועל דש בגדם כפתורי מתכת גדולים שמכריזים עברתי את מבחן המרשמלו . למזלנו, ככל שגוברת ההתעניינות הציבורית בנושא כוח הרצון, כך מתרבה ומעמיק גם המידע המדעי בשאלה מה מאפשר את דחיית הסיפוקים ואת השליטה העצמית, הן ברמה הפסיכולוגית הן ברמה הביולוגית . על מנת להבין את השליטה העצמית ואת היכולת לדחות סיפוקים, עלינו ללמוד לא רק מה מאפשר אותן אלא גם מה מכבה אותן . כמו במשל על אדם וחוה, אנחנו קוראים שוב ושוב כותרות חושפניות שמספרות לנו על עוד ידוען — נשיא, מושל, עוד מושל, שופט מכובד ואחד מעמודי התווך המוסריים של החברה, אשף פיננסים בינלאומי, ספורטאי נערץ, כוכב קולנוע
|
|