|
|
עמוד:12
לָרֶשֶׁת אֶת הָאָ רֶץ, לכבוש את המרחב 21׀ משמרת חוק", שמשמרת את המרחב תחת שליטה יהודית ( בנימין, ׀ 2006 ) , אפשר לומר ש"במצב החירום" הציוני התחוללה למעשה קריסה של ההבחנה הזאת ואז "הכל יכול לקרות : גם הנורא מכול מצד אחד וגם הגאולה מצד אחר" ( אופיר, 2009 א : 55 ) . מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, שהשפעתו על העלייה השנייה היא מן המפורסמות, כפר באפשרות שהדת שאמורה לשרת את הלאומיות הריבונית תתממש בלי אלימות . בעבורו, התאולוגיה הפוליטית ( שמיט, 2005 ; חבר, 2013 ) היא הדרך היחידה שבה יכולה הדת להשתמר בשיח הלאומי : ואפן ואראה אחרי זה, כי בנינו לנו עליות בשמים יותר מדי, כי אנשים רוחניים אנו יתר מן המידה ושהרוח אוכל בבני שבטי את כל הגו ועושה אותנו לחסרי-אונים . אז הגיתי את הרעיון של שינוי-ערכין בנו, שינוי-ערכין בכל אשר לנו ; ואומר למגר את מ מש ל ת-הרוח ולהמליך את החומר, להשיב לנו את הכוח והעוז, לעשות אותנו לבני-אדם היודעים את החיים והם לא רק לויים שומרי-דת . שבתי וראיתי, כי אין יחיד בלי חבורה ; אין משפחה כובשת לה דרך בלי אדמה לשבת עליה, אין עם בלי ארץ . — כפרתי בתנאי הגלות זה דור ואמרתי לאחֵד את העם עם נוהו מקדם, אם גם רחוק הייתי מן העושים והמעשים אצלנו, מהם ומהמונם ( ברדיצ'בסקי [ 1907 ] , תש"ך, שעה - שעו ) . שינוי הערכים הניטשיאני של ברדיצ'בסקי היה מכוון ליצירת ריבונות יהודית באמצעים אלימים , בעזרת "הכוח והעוז " הנשענים על התאולוגיה הפוליטית . האלימות באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בהשתלטות על טריטוריה , שכן "אין משפחה כובשת לה דרך בלי אדמה לשבת עליה , אין עם בלי ארץ " . ברוח זו כתב ברידצ'בסקי גם במאמרו "אדמה ", שהתפרסם תחילה ב"המעורר " של י"ח ברנר ( ברדיצ'בסקי , 1907 ) , על השבת שמצרפת את החול והקודש בחיים "עבריים וארציים " : " גם המצוות , שעל פי דין אינן תלויות בארץ, ניתנו בארץ וכוחן בארץ . תרבות רוחנית וחמרית , לאומית-עצמית,
|
|