|
|
עמוד:8
לָרֶשֶׁת אֶת הָאָ רֶץ, לכבוש את המרחב 8׀ כבר מימי העלייה הראשונה, שכבר בה התגלעו עימותים אלימים ׀ סביב הפעולות היהודיות ל"גאולת הארץ" . כבר אז עלה הצורך הדוחק בשמירה כמכשיר אלים נגד אלימות הערבים, שפעמים רבות התקוממו על נישולם מאדמות שנמכרו ליהודים, שאותם הם כינו "ולד אל-מות" ( רואי, תשמ"ב : 246 , 255 - 263 ) . זאת אפוא הסיבה שבשלה "הרעיון בדבר הצורך לארגן כוח הגנתי-צבאי כלשהו נעשה בן-לוויה כמעט בלתי נפרד לרעיון השיבה למולדת ולרעיון הלאומי היהודי למן ראשית הופעתם" ( גולדשטיין, 1997 : 436 ) . לעומת העליות ממזרח אירופה במאה השמונה-העשרה והתשע- עשרה, שהניחו את התשתית ל"יישוב הישן" שחי חיים דתיים, לא לאומיים, בארץ הקודש ( ברטל, 1994 ) , התאפיינו העליות הציוניות במגמה לאומית מודרנית שמטרתה היתה להתיישב ולשלוט בארץ ישראל . בכך הן נבדלו מעליות החסידים במאה השמונה-עשרה ( למשל, עליית ר' גרשון מקוטוב ב- 1746 ועליית החסידים מרוסיה הלבנה ב- 1777 ) , או מעליית תלמידי הגר"א מראשית המאה התשע- עשרה, שהמשיכו בארץ את קיומם הגלותי וחברו לקיום הטרום- מודרני של היהודים הספרדים באימפריה האוטונומית ( ברטל, 2007 : 160 ) . הדחף שלהם לעלייה לארץ לא היה לאומי אלא תאולוגי בלבד, שכיוון והביא אותם לארץ הקודש, שכן "המניעים לעלייה היו קדושת הארץ והרצון להתקדש ולהיטהר בתוכה" ( היילפרין, תש"ז : 18 ) . לכן יחסן של העליות הללו אל המרחב של ארץ ישראל התבסס על כך ש"מפת הארץ הדתית לא היתה זהה לזו הדמוגרפית . המפה הדתית היהודית של ארץ ישראל היתה א-היסטורית לחלוטין . החיבור בין המקומות הקדושים והאתרים הנזכרים במקרא ובמשנה לבין הארץ וכפריה נעשה דרך העיון התלמודי או החוויה המיסטית . במילים אחרות, מפה זו היתה חפה מזיקות כלשהן לשאיפות לשידוד מערכות חברתי, כלכלי או פוליטי" ( ברטל, 2010 : 20 ) . יחסן של העליות המוקדמות הללו אל המרחב הארץ-ישראלי נבדל אפוא מן היחס האלים אליו שפיתחה ההתיישבות הלאומית החדשה של העלייה הראשונה, ששורשיה אמנם היו באלימות כנגד היהודים בפוגרומים ברוסיה בראשית שנות השמונים, אך היא גם
|
|