|
|
עמוד:12
12 מפגשים – פרקים באסתטיקה יהודית ( ב ) הדגם המזהה את היהדות עם בקשת הנשמע, בעוד התרבות הכללית עוסקת 11 דגם זה מנתב את דיונו של בלנד, המתמקד בחושים ונדרש ליחס של בחזותי ובנראה . ההגות היהודית לחושניות ולתפיסה החושית . בחיבורו של בלנד יש תובנות מרעננות כמו הדיון בספרות המסעות כביטוי של החזותי ביהדות, שכן הנודדים תיארו את אשר ראו, ולעתים לפרטי פרטים . הדיונים הממוקדים ביותר בספר הם במשנתו של הרמב״ם ובהגות היהודית בימי הביניים, מקור צמיחתו המחקרית של בלנד . לא פלא שבלנד הסתמך בתדירות יחסית על דוד קויפמן, שחיבר את הספר הקלסי על החושים בימי הביניים, Die Sinne ( 1884 ) . כמדומני שספרו של שאול 12 הורוביץ על הפסיכולוגיה בהגות היהודית בימי הביניים חשוב לא פחות לדיון זה . על חיבורו של בלנד יש להעיר, שהוא אכן הצביע בקצרה על הקִרבה של מיסטיקנים 13 אולם כמדומה שראוי היה להעמיק בתפיסות אשכנזיות, שהיו לאור ולחזותיות, סובלניות הרבה יותר כלפי ההגשמה והחזותיות מאשר השכלתנות הספרדית . לסובלנות זו רלוונטיים גם רישומיו של הוויכוח ההיזיכסטי על ההגות היהודית בארצות ביזנטיון בשלהי ימי הביניים, שנסב על היכולת לצפות באור האלוהי לאחר טכניקות 14 הערה נוספת מתבקשת : לדגם של השמיעה והראייה, הנוכח לאורך של הכנה הולמת . דפי הספר, יש שורשים בפועלו של הרב דוד כהן ( ״הנזיר״ ) , שהשתית את כל הגותו על 15 מכל מקום מדובר בחיבור מוטיבים אלה, ועוד נידרש אליהם בהמשך בין דפי ספר זה . חשוב, שהעלה את הצורך בבחינה מחודשת של הדיון האסתטי בהגות היהודית . חיבור חשוב אחר שקדם לחיבורו של בלנד, והוא משלים את הדיון ביחס לקבלה ולמיסטיקה 16 אידל ווולפסון היהודית, הוא ספרו של וולפסון העוסק בדמיון וחיזיון בימי הביניים . 17 הקדישו מחקרים נוספים לגופניות ומיניות במיסטיקה היהודית . 11 בכך נעסוק להלן בהרחבה . 12 S . Horovitz, Die Psychologie bei den jüdischen Religions - Philosophen des Mittelalters von Saadia bis Maimuni, Breslau 1898 13 למשל ספר הבהיר וספר הזוהר, שבכותרתם משולב האור ( בלנד, עמ׳ 6 ) , וכן ספר התמונה . 14 ראו באופן כללי י״מ תא-שמע, הספרות הפרשנית לתלמוד, ירושלים תש״ס, ב, עמ׳ 193 - 194 . וראו עוד א׳ קנרפוגל, ״האמנם היו בעלי התוספות מגשימים ? ״, בתוך א׳ ריינר ואחרים ( עורכים ) , תא שמע : מחקרים במדעי היהדות לזכרו של ישראל מ׳ תא-שמע, אלון שבות תשע״ב, ב, עמ׳ 671 - 703 ; ד' שוורץ, רַחַק וקֵרוּב : הגות יהודית בביזנטיון בשלהי ימי הביניים, ירושלים תשע"ו, עמ' 58 - 66 . 15 ראו להלן פרקים ראשון וחמישי . 16 E . Wolfson, Through a Speculum that Shines : Vision and Imagination in Medieval Jewish Mysticism, Princeton, NJ 1994 17 ראו למשל E . Wolfson, Language, Eros, Being : Kabbalistic Hermeneutics and Poetic Imagination, New York 2005 ; מ' אידל, קבלה וארוס, תרגם ש' בר-און, ירושלים ותל-אביב תש"ע .
|
|