מבוא

עמוד:14

מבוא - ים כרך א כל 14 מ"א ) הגענו למסקנה שלמעשה התשובה היא פורמלית בלבד, ואין בה התחשבות בתנאים המיוחדים מערכת בדיקה של כל מקרה . נראה שההסבר העיקרי הוא חוסר ההסבר . ההלכות צמחו לא מתוך לוגית, אלא מסדרת תקדימים נקודתיים שכל אחד נדון במקומו . בתקדימים דנו תנאים ראשונים, ותנאים מדורות אושא ניסו להפוך את סדרת התקדימים לכללים הגיוניים . חילופי המסורות הם על של "שלושעצם עמדותיהם של אבות העולם . רק לרבי עקיבא התוספתא מייחסת ניסיון לבנות שיטה מידות", והמשניות המאוחרות ( פ"ג ופ"ז אצלנו, ומשנת שבת ) מקבלות פתרון זה . עם זאת, 18 הכרונולוגיה אינה מוכחת . היא מוצעת על סמך ניסיוננו במקרים אחדים , אך במקרה זה עודף המידע ותוחילופי המסורות אינו מאפשר להכריע מהן העמדות המקוריות של החכמים השונים, ומהן עמד שתנאים מאוחרים רק ייחסו להם . זיהוי כלים הנזכרים בספרות חז"ל מבחינה פרשנית הקושי העיקרי בפירוש המסכת הוא זיהוי הכלים . ראשון העוסקים בנושא היה 19 שמואל קרויס שכתב את ספרו בגרמנית ואף הוציא מהדורה עברית מורחבת לרוב הנושאים . מאז חלקם מנויים ברשימת הספרות הנספחת למסכת . פוענחו משפטים פורסמו מחקרים רבים נוספים, ו נקודתיים או הלכות מסוימות, וכן נדונו ענפי תעשייה שלמים, אבל לא נעשתה עבודה שיטתית לרישום ופירוש כל הכלים . יתר על כן, קרויס כתב את ספרו כשלרשותו מעט מידע ארכאולוגי על רומי וההתקדמות בנושא זה - מצאים רבים בארץ ובעולם היוונירומי, ומאז נחפרו מ - כלים בעולם היווני אדירה . גם ההתקדמות בצד חקר המקורות גדולה החל מבירור נוסחים, בירור לשוני של מוצא שם הכלי וניתוח ההלכות עצמן . מעט שבמעט מבין המחקרים מאגדים את כל ענפי החשיבה ושיטות המחקר השונות . יום - מענפי המחקר ההיסטורי והארכאולוגי של כל תקופה . חקר חיי היוםיום הוא אחד - חקר חיי היום בתקופת המשנה והתלמוד הוא מעניין וחשוב במיוחד, משום שבספרות חז"ל נזכרים מאות כלים יום והבנתם היא חלק מהותי מהבנת הספרות, רבדיה ונסתרותיה . - ופריטים מחיי היום ימוש במקורות אלו אינו חדש, עם זאת הצגת כל מתודותיום מקורות מספר . עצם הש - לחקר חיי היום הלימוד השונות טרם נעשתה . מקורות ושיטות הלימוד הן : א . הרקע הספרותי וההלכתי שממנו ניתן ללמוד כיצד היה הכלי עשוי, ובמקביל טיב הכלי, מלמדים לעתים על הרקע ההלכתי . ובעיקר ביוונית ולטינית . למטרה זו ישב . הרקע הלשוני בעברית, בדיאלקטים הארמיים, בערבית להיעזר לא רק במילונים אלא גם בתרגומים הארמיים, היווניים והסוריים . ממצאים המלמדים על כלי חרס או כלי אבן, ציורים של כלים על כלי – ג . המקבילות הארכאולוגיות חרס וברצפות פסיפס וכיוצא באלו . ר חיי הכפר הערבי המסורתי ששימר כלים קדומים ושיטותארכאולוגיים, ובעיק - ד . המקורות האתנו עבודה, ואף שמות של כלים . 18 ראו במבוא הכללי לפירוש המשניות . 19 קרויס, ארכאולוגיה תלמודית . קרויס, קדמוניות ;

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא