מבוא

עמוד:12

מבוא - ים כרך א כל 12 נחמיה מטהר, שהיה רבי נחמיה אומר : כל דבר שאינו מקבל טומאה אין מקבל כתמים" ( משנה, נידה פ"ט מ"ג ) . רבי נחמיה סובר שספסל אינו מקבל טומאה כי הוא מאבן או מחובר לקרקע, וחכמים ם שהם סבוריםחולקים או משום שלגבי דם נידה אפילו אבן מחוברת לקרקע נחשבת ככלי, או משו ) . שכלי 495שגם מה שאינו כלי ניטמא בדם נידה . וכן משמע מתוס', כלים בבא בתרא פ"ד ה"י, עמ' אבן ( עובי צור ואוירטין הבאים במידה טמאים ) . כלי מתכת מקבלים טומאה גם אם אין להם כלי קיבול . זו משנת הפתיחה בפי"א מ"א ומ"ד, אבל  שבכל זאת נדרש כלי קיבול ( ראו פירושנו לפי"א מ"ח ) . הרמב"ם בהמשך הרשימה הבאנו ראיות לכך פירש כך את כל המשניות העוסקות בכלי מתכת, וגם אם אין פרט זה מופיע בכולן הוא מופיע וקיים לפחות בחלק מהן, כגון המשנה שציינו לה כאן ( פי"א מ"ח ) . 15 ן להם כלי קיבול ) משנת כלים שהבאנו קובעת בפשטות שכלי עץ פשוטיהם טהורים ( אם אי , אבל בפועל אנו שומעים שכלי עץ מטמאים לעתים גם בלי כלי קיבול, כגון מיטה ומלבן מיטה ( משנה, כלים משנה, כלים פי"ח מ"ב ) . – פי"ח מ"ד ) ; גלגלת ( מוכני כלי מתכת שבורים אינם מטמאים ( פי"א מ"א ; פי"ב מ"א ) , אבל בפי"ד מ"ז : "כלי מתכות מיטמין  רין, דברי רבי אליעזר", ורבי יהושע חולק . אם כן, הכלל המרכזי שנוי במחלוקת . בהמשךומיטהרין שב הפרק שם מחלוקות נוספות, ולא ברור האם המקרים הנזכרים הם חריגים נוספים, או שמא לפנינו ביטויים ( יישומים ) שונים של אותה מחלוקת . זה עיקרון ( כלל ) שיש עליו מחלוקת, – "בטל העיקר בטלה טפלה" ( פי"ט מ"י, פ"כ מ"א, פכ"ב מ"ז )  ושדה תחולתו בעייתי וסותר את פכ"ו מ"ו . מצאנו לגביו דעות שונות ( ראו פירושנו למשניות הללו ) . ישנם כללים נוספים שיש להם חריגים או שמשניות אחרות מתעלמות מהם ( ראו פירושנו לפ"ב מ"ד ; תופעה זו מצטרפת לפרשנותנו שרוב הלכות כליםפי"ג מי"ב ; פי"ד מ"ב, מ"ג ומ"ז ; פכ"ה מ"ט ועוד ) . נוצרו מתוך עיסוק בפרטים השונים . ההחלטות לא היו לכידות שכן כל מקרה הוכרע לגופו, לעתים ברחוב הדתי ולעתים בבתי המדרש השונים . בשלב שני נוסחו כללים מסכמים שהתאימו לחלק א ומ"ג ) , וחלק מהדוגמאות לכללים חלקייםמהמקרים . תהליך זו אובחן במשניות אחדות ( ראו פט"ו מ" מוסברות בתהליך חקיקתי זה . לעתים נשמרה מסורת קדומה אבל תנאים מאוחרים נחלקים בסיבותיה ולאיזה כלל היא שייכת ( ראו פירושנו לפ"ב מ"ד ; פ"ט מ"ו ; פי"ב מ"ג ; פי"ג מ"ו ; פט"ו מ"א ) ; במקרים ספו פרטים שונים ניסו תנאים להחליט מאיזהאחרים שיערנו שהפרטים קדמו לכללים, ולאחר שנא כלל הם נובעים או איזה כלל הם משקפים . לדעתנו זה היה התהליך, אף שלא תמיד ניתן להוכיחו, אבל העובדה שמוצעים שני כללים המסבירים אותו פרט מהווה ראיה לכך שזה היה התהליך . גם רכזי של עיצוב התורה שבעל פה בדורותבמבוא הכללי לפירוש המשניות הצענו שזה היה התהליך המ התנאים . יש לו הוכחות רבות, במקרים רבים . אך ההצעה שזה התהליך המרכזי או הנרחב ביותר אי אפשר לבססה, שכן ברוב המקרים לא נשמרו בידינו הפרטים . 15 משנה, כלים פ"ב מ"א ; פט"ו מ"א ; פט"ו מ"ג ; פי"ז מט"ז, ועוד .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא