|
|
עמוד:7
מבוא - כרך אליםכ 7 הקדומה ואולי לא, אבל היא בוודאי נלקטה ממקור אחר שהייתה לו שיטת עריכה נפרדת . יש להניח שניתן למצוא עוד עדויות לסידור הקדום, ולא עלינו המלאכה לגמור . להלן בסוף הסעיף הבא נוסיף טיעון להשערה בדבר "מסכת כלים הקדומה" . סכת כליםלימוד מ למסכת כלים אין תלמודים, וכפי שנדגיש בכל המסכתות מסדר טהרות דומה שהבבלי והירושלמי לא - הכירו את מסכת כלים, או שלא ראו בה מסכת מתורצת ( כלומר מוסמכת, ראו פירושנו לפ"ג מ"א שטפשמ"ב ) . עם זאת, המסכת מצוטטת במדרש : "רבי חנין דציפרין פתר לנה בתלולית זו שלעפר, מי מהו אומר מי יכול לקצות את זו, מי שפקח מהו אומר הריני קוצץ שתי משפלות היום שתי משפלות למחר עד שאני קוצה את כולה . כך מי שטיפש אומר מי יכול ללמוד את התורה נזיקים ל' פרקים ת נזיקין . " ( ויקרא רבה, יט ב, עמ' תיז ) . אם כן נזכרות מסכתו . כילים ל' פרקים, מי שפיקח מהו אומר ( בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא כמסכת אחת ) והמסכת שלנו, כולל מספר הפרקים שבה . המשפט מצוטט בפי אמורא ומשקף כנראה שלפחות בימי העורך ( מאה רביעית ) כבר הכירו את המסכת, אולי לא כמסכת מתורצת . פי"ג מ"א ) : "יומא חד הווסיפור בבלי אחר מספר על אמוראי ארץ ישראל שלמדו לכאורה את משנתנו ( משעת – מפלגי בי מדרשא : הסייף והסכין והפגיון והרומח ומגל יד ומגל קציר מאימתי מקבלין טומאה גמר מלאכתן, ומאימתי גמר מלאכתן ? רבי יוחנן אומר : משיצרפם בכבשן, ריש לקיש אמר : משיצחצחן פעם אחת היו חולקים בבית – "אבמים . אמר ליה : לסטאה בלסטיותיה ידע" ( בבלי, בבא מציעא פד ע משעת גמר – הסייף והסכין והפגיון והרומח ומגל יד ומגל קציר מאימתי מקבלין טומאההמדרש : , ומאימתי גמר מלאכתן ? רבי יוחנן אומר : משיצרפם בכבשן, ריש לקיש אמר : משיצחצחן מלאכתן ט מבוסס על כך שריש לקישבמים . אמר לו ( רבי יוחנן לריש לקיש ) לסטים בליסטיותו ידע" . המשפ היה ליסטים או לודר והבין בכלי נשק, ורבי יוחנן עוקץ אותו . במשנתנו נאמר רק שקבוצה זו מקבלת טומאה, אבל האמוראים מצטטים לא את המשנה אלא ברייתא שאותה הדגשנו בקו ועליה נחלקו למשנה, אך גם שונה האמוראים . נמצאנו למדים שהאמוראים ועורך הסוגיה הכירו ברייתא דומה ממנה . ממילא עלינו לשער שכל אזכורי מסכת כלים שהבאנו עוסקים בברייתא זו הקרובה מאוד למשנתנו בסידורה . ייתכן . אמוראים עסקו כמובן מעט בסדרי טהרות, אך כאמור לא הוקדשו סוגיות ודתו המונומנטלית ישירות לביאור משניות טהרות בכלל, וכלים בפרט . למסקנה דומה הגיע זוסמן בעב 3 שטרם פורסמה . מן הראוי לשער השערה נוספת, ונציע אותה גם בפירוש המשנה עצמה . כפי שנראה להלן, לכל החטיבות במסכת העוסקות בכלים מחומרים שונים מבנה פחות או יותר קבוע . בכמה מהחטיבות ( לא ים . פרק יב שייך לחטיבת בכולן ) לאחר רשימת כלים שונים מופיע הכלל מתי גמר המלאכה של הכל כלי המתכת ומסתיים במשנה העוסקת בגמר מלאכה של כלי עץ . פרק יג ממשיך ברשימת הכלים 3 פשר לנו, כמו לשאר חוקרי התלמוד ביובל האחרון, לעיין רק בכרךזוסמן, סוגיות . לצערנו התא המסקנות של עבודה זו . המסקנות שלנו דומות, והשיקולים מובאים במהלך הפירוש לכל משנה ומשנה .
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|