מבוא

עמוד:10

מבוא - עוקצין 10 משקף את הווי הישיבה הבבלית ונראה"נידחת"כך או כך, האזכור של מסכת עוקצין ותיאורה כמסכת אלא משל היה", עדייןהיסטורי לחלוטין . כלומר גם אם המעשה לא התרחש כלל, "לא היה ולא נברא הוא נכתב על רקע המציאות שהמחבר הכיר, כלומר הוא משקף את מצב הלימוד בישיבת בבל, את הדרישות מחכם ואת מעמדה של מסכת עוקצין . הרי לא מקרה הוא שהמחבר בחר במסכת עוקצין כ"חומר לבחינה" ולא את מסכת בבא קמא . סדר המשנה ל ריבועי . כלל ריבועי הוא כלל שיש בו ארבע הלכות . בדרך כלל ישג נפתחים שניהם בכל - פרקים א ו בו שני מרכיבים, וארבעת המקרים הם : א - א ב - א א - ב ב - ב פרק א מתחיל ב"יד" ו"שומר", ופרק ג ב"הכשר" ו"מחשבה" . עריכה זו אינה ייחודית למסכת שלנו פי דרכנו, כפי שהצענו במבואומהווה מעין סימן היכר של העורך ואות לעריכה מלוכדת של המשנה . ל הכללי לפירוש המשניות, כללים משוכללים הם מאוחרים יחסית ונוצרו לאחר שבוררו הפרטים המרכזיים . פרק א מתחיל, כאמור, בכלל, אך המשך המשניות מתנסח בכלל ריבועי אחר ששתי רפה פתיחה . מצטרף . אל העריכה הזאת צו 2 . טמא ומטמא ( או מיטמא ומטמא ) ,1צלעותיו הן : המנוסחת, כאמור, בניסוח אחר . גם משנה ה כתובה באותו ניסוח של "יד ושומר", לפיכך צריך לראות בפתיחה ובמשנה ה השתלה לתוך גוש המשניות הערוך הנע סביב הציר של טמא, מיטמא ומצטרף . מן במסכת . ה י ח י ד ה ה ר א ש ו נ הנמשכת עד פ"ב מ"ד, והיא "מיטמא, מטמא ומצטרף"יחידה זו של הראוי להדגיש שכמו במסכת מכשירין, הכלל הפותח מאוחר למשניות האמורות להדגים אותו . המשניות העוסקות בפרטים אינן מתייחסות לכלל, והכלל הוא השתלה מאוחרת . קטנה, שהמינוח שלה הוא חיבור / נ ו ס פ ת ,מהמשנה בפ"ב מ"ה עד מ"ז באותו פרק מתחילה יחידה , ומשנה ח שוב משתמשת במינוח של "מצטרף"ק ב שייכת ליחידה שלאינו חיבור . משנה ז בפר "חיבור", ברם כפי שנראה בפירושנו משנה זו חורגת מדיני חיבור, אך קשורה למשנה הקודמת שכן בשתיהן מדובר על מיעוך ומדידת גודל . עולות : אם כן, לפנינו שתי יחידות ארוגות יחדיו . הסדר שקבע העורך לעצמו הוא כנראה סדר הפ מ"ד ) , חותך - מ"א ) , גרעינים ועצמות ( מ"ב ) , קליפות ( מ"ג – כבישה עם עלים ( העלים לצורך, או ליופי מי"א ) . - מ"ט – מ"ח ) ושורשים ( בעציץ - ( מ"ה ) , מרסק ( מ"ו ) , עלים הנאכלים ( מ"ז סיוןימופיע בשמו במשנה . אבל לדעתנו אכן התעלם העורך משמו של רבי נתן עקב אותו נהוא כל הפרטים בסיפור משקפים את הווי אמוראי,והסיפור יש בו גרעין היסטורי . כך או כך,התנגדות בבל .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא