מבוא

עמוד:7

מבוא - עוקצין 7 תבניות ספרותיות צמחים, ובאופן טבעי ההשוואה למסכת היא מסכת כלאים שבה נזכרים 82 - ת נזכרים כבמהלך המסכ יותר ממאה צמחים . רק כחמישית מהצמחים במסכת שלנו מצויים גם במסכת כלאים, הווה אומר שאין זיקה ספרותית בין שתי המסכתות . עם זאת, במהלך הפירוש נראה שמשנתנו משתמשת מות של צמחים המופיעים יחדיו . איננו יודעים על איזה רקע נוצרהבתבניות ספרותיות, כלומר רשי הרשימה הספרותית ; לעתים היא נוצרה על רקע הלכה מסוימת . כך, למשל, הסיאה, האזוב והקורנית ( פ"ב מ"ב ) , רשימה שנוצרה כנראה במסגרת הלכות שביעית ( פ"ח מ"א ) או במסגרת הלכות מעשרות פת צמחי תבלין שאינם אוכל, אך במסכת שלנו אותה רשימה באה ( פ"ג מ"ט ) . בשתיהן הרשימה משק , כלומר הצמחים הללו אינם"מתאימה" ) . הרשימה אצלנו איננה"כנגד האוכל"להדגים כלל בוטני אחר ( דוגמה טובה לכלל, אך המחבר השתמש ברשימה מוכרת שהַתאמתה חלקית בלבד . רשימת הצמחים מ"ג ) . כך משנתנו בפ"א מ"ו מתאימה - לאים ( פ"א מ"בבפ"א מתאימה במידת מה לזו שבמשנת כ לכלאים פ"א מ"ד ( בשתי המסכתות זו רשימת עצים ) , אבל במסכת כלאים הם עצים דומים שאף על פי כן הם כלאיים זה בזה, ואילו אצלנו זו רשימת העצים שלפרותיהם עוקצין המצטרפים לאוכל . ברור שימה הייתה מן המוכן, אך בפירושנו לכלאים תמהנושאצלנו הבחירה ברשימה זו היא רק משום שהר על מידת ההתאמה של המשנה לכלל שהיא רוצה להדגים ( האם אפרסק דומה במשהו לשקד ? ) . נראה, אפוא, שעורכי שתי המסכתות שיבצו במשנה רשימה מוכנה אף על פי שהתאמתה לנושא חלקית . ת השדה ( פ"א מ"ב ) ; רשימה זו מופיעהעדות ברורה לכך מצאנו ברשימה של המנתה, הפיגם וירקו פעמים מספר בספרות התקופה, ואף במקור מחוץ למשנה, ותמהנו על הרקע המקורי להיווצרותה, אבל ודאי שהיא לא נוצרה במסגרת מסכת עוקצין . כמו כן, התרד והאכרוב ( פ"א מ"ד ) הם קבוצה המופיעה גם בערלה ( פ"ג מ"ז ) ובכלאים ( פ"א מ"ג ) . ש בתבניות בולטת כאשר הבחירה נפלה על תבנית שאינה מתאימה במאה אחוז . כך,תופעת השימו למשל, בפ"ג מ"ב נזהה רשימה לא מתאימה, וכן בפ"ג מ"ו . בפ"ג מ"ה הרשימה מתאימה אך לקוחה ממסכת מעשר שני, ובפ"ג מ"ד נחשוד בהעברה מכנית . ספרותיות שנוצרו בחברה, אואנו נוטים לראות בכל הרשימות הללו, או לפחות בחלקן, קבוצות במסגרת יצירה ספרותית לא הלכתית, שמנתה סוגי צמחים ושמות מקומות . יצירה זו שייכת לעולם התרבותי שמחוץ לבית המדרש, וחכמים עשו בה שימוש, לעתים שימוש מדויק ולעתים השתמשו בקבוצות כדוגמה בלבד, ואולי אף כדוגמה דחוקה במקצת . צות הלכתיות, כלומר משניות קדומות ששובצו בעוקצין וגם במסכת אחרת . זו במקביל היו גם קבו תופעה הרגילה בכל הש"ס . כך, למשל, המשנה המונה את דיני כוורת ( פ"ג מ"י ) מצויה גם בשביעית ( פ"י מ"ז ) . מ ו נ ח י ם י י ח ו ד י י ם דושיםבמסכת שלנו מצויים כמה מונחים מיוחדים, חלקם טכניים וחלקם חידוש הלכתי . בין החי במשמעות של ידית הכלי"יד"שומר" ( פ"א מ"א ) . "ו"יד"ההלכתיים שכבר מנינו לעיל מצויים המונחים המחוברת לו מופיעה במקורות מקבילים כמו "יד הבדיד" או "יד הקרדום" ( כלים פכ"ט מ"ז ) ועוד, אבל וכן המונח "כנגדהמונח "שומר" במשמעות זו הוא יחידאי . גם המשך המסכת אינו נזקק למונח זה,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא