מבוא

עמוד:7

מבוא - ידיים 7 תנאים המונחים "מהתורה" או "מדברי סופרים" אינם הגדרות היסטוריות . הפרשנות המסורתית ראתה בהם הגדרות כאלה, הווה אומר ש"מהתורה" הן ההלכות שיש להן בסיס בדברי תורה, ואילו 5 ות שחידשו חכמים"דברי סופרים" הם מצו 6 . ברם במבוא סיכמנו את דבריהם של גילת ודה פריס דתיים . "מן התורה" בדברי תנאים איננו אלא מצווה - שאין אלו מונחים כרונולוגיים אלא ספרותיים חזקה שיש להחמיר בה, ו"דברי סופרים" הם מעין "קוד" או מינוח לתיאור מצווה קלה, שניתן להקל הוא הדין למונח "הלכה למשה מסיני" שאיננו עדות היסטורית על מקורבה במקרים של צורך . 7 המצווה אלא הערכה לאמִתותה ולנצחיותה . ברוח זו יש להבין את הציטוטים שנביא להלן . נטילת ידיים אינה מפורשת במקרא, וגם חכמים אינם מוצאים לה מקור בפסוקים, להוציא מספר קטן ן . בדרך כלל נטילת ידיים מוצגת כ"דברי סופרים", כך בספרות של עדויות שמשמעותן תידון להל הפרשנית . ברם מן הראוי לבדוק את העדויות לתפיסה זאת . כן שנינו : "אלו ספיקות שטיהרו חכמים : ספק מים שאובים למקוה, ספק טומאה צפה על פני המים, ספק משקין ליטמא טמא ולטמא טהור . ספק רה"ר ספק דברי סופרים ספק החולין . . . " ( משנה, טהרותספק ידים ליטמא ולטמא וליטהר טהור פ"ד מ"ז ; שם מי"א ) . דין ספק ידיים נדון בפ"ב מ"ד . לא נאמר במשנה שנטילת ידיים היא מדברי סופרים, אך הדבר משתמע שלפחות דיניה של נטילת ידיים זהים לאלו של מצוות אחרות שהן מדברי רעה של חכמים . כן שנינו להלן : "כל הפוסל את התרומה מטמאסופרים, וכן נאמר שדיני ספק הם הכ את הידים להיות שניות, והיד מטמא את חברתה, דברי רבי יהושע, וחכמים אומרים : אין שני עושה שני . אמר להן והלא כתבי הקודש שניין ומטמין את הידים ? ! אמרו לו : אין דנין דברי תורה מדברי תורה ולא דברי סופרין מדברי סופרין" ( פ"ג מ"ב ) . עבור המשנהסופרין ולא דברי סופרים מדברי טומאת ידיים מכתבי הקודש היא מ"דברי סופרים", ושוב, לא נאמר שכל נטילת ידיים היא מדברי ס מ כ וסופרים, אך אפשר גם לפרש כך . הביטוי השלישי הוא בספרא : "אמר רבי אלעזר בן ערך מיכן רא, מצורע פרשת זבים, פרק ד ה"ו, עז ע"א ; בבלי, חולין קו ע"א ) . חכמים לטהרת ידים מן התורה" ( ספ ראיה בעלת אופי מיוחד יש מהברית החדשה, שם טוענים ה"פרושים" וה"סופרים" כנגד תלמידי 8 משיחם שהם אוכלים בלא נטילת ידיים עד הפרק "כפי שמסרו הזקנים" 9 או כפי "קבלת הזקנים" . טרוי", שהוא המונח המקובל לחכמים . בסורית תורגם המונח בשני הציטוטים הזקנים הם "פרסבי 10 בשני המקורות באופן דומה : "עברין על משלמנותא דקשישא" עוברים על לימוד הזקנים . – "קשישא" בסורית כמו בעברית הוא "זקן" במשמעות הנוספת של מנהיג דתי, ובתואר נכבד זה מכונים תר, היא מעידה על תפוצתה של נטילת הידיים ברחוב גם ראשי מנזרים . הפרשה כולה מעניינת ביו היהודי ובגליל . מתלמידים המבקשים להיות תנועה דתית מצפים לשמירה על טהרת ידיים, ומן המשמע גם שהמנהיג עצמו לא נחשד בעוון זה של אי נטילת ידיים . לענייננו חשוב שהמצווה מוגדרת 5 . 190 - 207 ה"ד ; אלון, משפט עברי, עמ' - או רמב"ם הלכות ממרים פ"ד ה"אר 6 גילת, המושגים ; דה פריס, המושגים ; ספראי, הלכה למשה מסיני . 7 ספראי, שם . 8 . 4מרקוס ז 9 . 2מתי טו 10 מתי שם שם . הנוסח במרקוס שונה מעט בפתיחת המשפט .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא