|
|
עמוד:11
האם ניתן לראות בנצי״ב מוולוז׳ין מבשר של הציונות הדתית ? 11 8 לפי הרב יצחק ניסנבוים פי כן הוא טען, כי סיפרוּעל קיומה לראש הישיבה, הנצי״ב . ( 1868 - 1942 / 1943 ) , איש חיבת ציון שלימים היה מזכירו של הרב שמואל מוהליבר ( 1824 - 1898 ) , הייתה מעין הסכמה שבשתיקה מצד הנצי״ב לייסוד אגודת סתרים 9 לדידו הנצי״ב ״עורר את בני עדתו בוולוז׳ין ליסד בעירם אגודת ׳חובבי בתוך הישיבה . 10 האופי הוולונטרי של האגודות והיעדר המיסוד שלהן ציון׳ וכתב הקדמה לפנקסם״ . ניכרים במיוחד בהתרשמותו של בר-אילן בזיכרונותיו : ״הרעיון של ׳חיבת-ציון׳ היה אז עדיין פרימיטיבי ביותר, ויהודי הערים הקטנות, גם בכמה כרכים גדולים, חשבו שיש ׳להתאמץ׳ ולהשיג כמה עשרות רובל, ובזה אפשר לרכוש נחלה בארץ-ישראל ולשבת 11 איש תחת גפנו ותחת תאנתו״ . חיבת ציון לא עסקה באופן רשמי ואינטנסיבי בסוגיית השלטון האוטונומי בארץ ובצורותיו ( ייעוד פוליטי ) , אף לא בממדים תרבותיים של החברה המתרקמת בארץ . המבנה הארגוני של החברה כאוסף של אגודות והצמצום במטרות אידאולוגיות רשמיות יצרו לה תדמית של תנועה בלתי ממוסדת, שהאופי שלה מעשי בלבד . כביכול הממד האידאולוגי היחיד של התנועה הוא פתרון הבעיה היהודית באמצעות יישוב ארץ ישראל בלבד . ההידרשות לדת לא הייתה בכוונה תחילה . מאחר שהתעוררו שמועות על התנהגות הביל״ויים, התחוללו מאבקים בנושאי הדת . אולם המאבקים הללו לא נסבו על אידאולוגיה כוללת, אלא על מקרים שהתעוררו ודרשו התייחסות וטיפול . ניצני התרבות שכבת הפעילים שומרי המצוות העניקה לחיבת ציון הילה שמרנית . הדבר התבטא לא רק בהתנהגות הנדרשת מהחלוצים במושבות, אלא גם בסגנון . המטיפים לציון שסבבו בבתי הכנסיות השתמשו בסגנון הדרשני המסורתי תוך שילוב החשיבות של יישוב 12 אמנם מתחת לפני השטח ובניגוד לתדמית המינימליסטית ארץ ישראל בדרשנותם . של התנועה כבר רחשו הרוחות האידאולוגיות . בקרב הפלג החילוני המשכילי החלה 8 בר-אילן, מוולוז׳ין עד ירושלים, א, עמ׳ 16 . 9 ״הגאון ה׳מתמיד׳ הזה שאף, כי כל בני הישיבה ישקדו יומם ולילה על התורה, והביט בעין רעה על כל מיני זרמים אחרים, שפרצו לתוך ארבע אמות של הלמוד בתורה, גם אם עצם הזרמים האלה בחיי היהודים בכלל היו רצוים לו . אבל בני הישיבה ידעו, כי רבם ׳חובב ציון׳ הוא, וידיעה זו לבדה כבר הספיקה להכניס את ׳חבת ציון׳ לתוך הישיבה, וכל מי שהיה מוכשר ומסוגל לקליטת רעיון זה קלט אותו בתוכו ; ופעם בפעם נוסדו בישיבת וולוז׳ין ׳מרכזים׳ ציונים רוחניים, שכח השפעתם ניכר עוד פה ושם כעבור שלשים שנים ויותר״ ( ניסנבוים, גדולי הרבנים חובבי ציון : פרקי- היסטוריא קצרים עם תמונותיהם, ורשה תר״ף, עמ׳ 104 [ להלן ניסנבוים ] ) . 10 שם, עמ׳ 102 . 11 בר-אילן, מוולוז׳ין עד ירושלים, א, עמ׳ 168 . 12 ראה למשל ב׳ דינבורג ( דינור ) , חבת ציון, א, תל אביב תרצ״ב, עמ׳ 168 .
|
|