|
|
עמוד:14
1 ספר ההדרכה אל חובות הלבבות דומה לשום דבר נברא, והמעשה שהאדם עושה צריך להיות למענו ולא למען ישות אחרת כלשהי . לעתים קרובות ר׳ בחיי מנגד בין העולם הזה, המקום החומרי, אשר בו מצויות התאוות והיצרים, לבין העולם הבא, המקום הרוחני, מקום השכר האמיתי . מי שהולך בדרכו של ר׳ בחיי עושה למען חייו בעולם הזה ולמען חיי העולם הבא . פן נוסף בתורתו המיוחדת של ר׳ בחיי קשור בתפקיד השכל בחייו של האדם . השכל הוא המקור הראשון של ידיעה, לפני כתבי הקודש ולפני התורה שבעל-פה, והוא בעניין זה הולך ר׳ בחיי בעקבות רס״ג, אם החסד הגדול ביותר שה׳ העניק לאדם . כי הוא שונה ממנו בכמה פרטים . כנראה כדי לחמוק מן ההאשמה של העמדת השכל במקום הראשון לפני התורה, הוא טוען כי התורה היא שמעוררת את האדם לחשוב 5 ללא חשיבה הגיונית, המאמין אינו יכול לקיים את חובות הלבבות, חשיבה הגיונית . לא רק בהיבט התיאורטי של הוכחת ייחוד האל ותאריו, אלא גם בהיבט המעשי של מי שניחן ביכולת מאבק השכל ביצר . למשל, השכל אחראי לחשבון הנפש של האדם . 7 מצד שני, מי שאינו דבק בתורה, שכלית, חייב לבדוק את ענייני הדת בצורה הגיונית . 8 מי שאינו משתמש בשכלו, אינו יכול לגבור אינו יכול לקיים את המצוות השכליות . על תאוותיו ועל משיכתו לענייני העולם הזה, ולכן אינו יכול להגיע לדרגה הדתית 0 9 כמו כן, השכל הוא אשר נותן תוקף לתורה . העליונה ביותר שהיא אהבת אלוהים . הציות שנובע מן השכל עדיף על הציות שנובע מן התורה, משום שבראשון לא יכול 1 נוסף על כך, מי שמציית בגלל הסבת תשומת לבו על ידי להיות זיוף והעמדת פנים . השכל הוא בדרגת הנביאים ובחירי האל, לעומת המצייתים על פי התורה שהם בדרגת אבל כאשר השכל נחלש, התורה היא אשר מחזקת אותו . חסידים וצדיקים . האם היה ר׳ בחיי מקורי בדעותיו ? אין לי כל ספק כי תורתו של ר׳ בחיי מקורית, הן בצורתה והן בתוכנה . מקוריות אינה נמדדת על פי מידת נטילתך מאחרים, ור׳ בחיי אכן השתמש במקורות רבים, יהודיים ואחרים, אלא על פי החידוש שאתה מחדש בתחום שבו אתה מביע את דעותיך והאופן שאתה עושה זאת . אכן, ר׳ בחיי יצר דרך חדשה של חיבור בין מוסר לבין דבקות בה׳, הקשורים זה בזה קשר בל יינתק . לכן ראו חוקרים השער השני, עמ׳ קיד בטקסט . 5 השער השלישי, פרק ג, סעיף ג . השער השמיני, פרק א . 7 שם, הערה 0 . 8 שם, סוף פרק ג . 9 השער התשיעי, עמ׳ 97 . 0 השער השני, הערה 5 . 1 השער השלישי, פרק ג, סעיף א . השער השני, עמ׳ קמב . שם, תחילת פרק ב .
|
|