|
|
עמוד:12
1 ספר ההדרכה אל חובות הלבבות הברורים בעולם, שמטרתם היא להועיל לו ( השער השני ) . היות שה׳ הוא ישות מיוחדת, שאין לה כל דמיון לנבראים והוא אשר ברא את העולם, והיות שהוא עוזר לאדם, האדם צריך לעבוד אותו ( השער השלישי ) ולבטוח בו בלבד ולא לסמוך על האמצעים והסיבות שנקרים בדרכו ( השער הרביעי ) . האמונה כי ה׳ הוא אחד באמת וכי הוא הראוי ביותר לעובדו, בגלל חסדיו לבני האדם, צריכה להיות אמונה אמיתית שאינה מעורבת בשיקולים זרים, כמו התפארות ואמונה בכוחות אחרים לבד מאלוהים . לפיכך, כשם שהאדם צריך לדעת כי ה׳ הוא אחד באמת ואין כמותו דבר, כך הוא חייב לעבוד אותו בכנות, כאשר כל מעשיו יהיו מכוונים לקיים את מצוותיו ולא בשל שיקולים זרים ( השער החמישי ) . פועל יוצא של אמונה אמיתית בייחוד ה׳, בכוחו ובחסדיו לבני האדם, היא הכניעה לה׳ והענווה לפניו ( השער השישי ) . כיוון שבני האדם אינם יכולים לעמוד תמיד בדרישות אלה של טיהור הייחוד והמעשה לה׳, הוא מאפשר להם לתקן את דרכיהם על ידי חזרה בתשובה ( השער השביעי ) . כדי לדעת אם אדם נוהג כהלכה, אם הוא אכן מטהר את הייחוד של ה׳ ומקיים מצוות למען ה׳, עליו לעשות חשבון נפש תמידי ( השער השמיני ) . חשבון הנפש הזה עוזר לו לדעת אם הוא עובד את העולם הזה, אם העולם הזה הוא ערך חשוב בעיניו או לא . זאת היות שמי שעובד את העולם הזה אינו יכול לעבוד את ה׳ בכנות . התפנות לעבודת ה׳ אמיתית מושגת על ידי הרחקת העולם הזה וקנייניו מנפשו ומעשייתו של האדם . לכך מקדיש ר׳ בחיי את השער התשיעי, שער הפרישות . ר׳ בחיי קושר בקשר הדוק את ייחוד האל האמיתי עם אהבתו, שהוא הערך העליון ביותר של המאמין . מי שקרוב לה׳ דרך עבודתו הכנה ומכיר בכוחו ובגדולתו ירא אותו, לא יראת פחד אלא יראה הנובעת מרוממות האל, וזוהי היראה המביאה לאהבת ה׳ האמיתית ( השער העשירי ) . ר׳ בחיי יוצר שיטה מסודרת והגיונית שמביאה את האדם ליעדו העליון . כשם שהסדר וההיגיון קיימים במבנה הכללי, כך הם קיימים במבנה של כל שער ושער, הנפתח בהגדרת הנושא או המושג הנדון וממשיך בפירוט הסוגיות אשר נדונות בהמשך השער . כל פרק מלווה גם באסמכתאות מתוך המקורות היהודיים והמקורות 1 בדיונו של ר׳ בחיי מופיעים הזרים, שאינם מהווים את הבסיס לתורתו של ר׳ בחיי . 18 למרות ההסתמכות על מקורות 17 ופירושים מטפוריים . משלים, סיפורים, אנקדוטות זרים, בעיקר אסלאמיים, היצירה אינה דומה במבנה ליצירות אסלאמיות שעסקו בנושאים מיסטיים . אלה מורכבות בעיקר מאוסף של אמירות ומסורות, שאמנם מסודרות לפי נושאים, אבל רק לעתים רחוקות מחבריהן דנים בהן דיון עצמאי, שקול 1 דן, מיסטיקה יהודית, עמ׳ . 17 פעמים רבות ר׳ בחיי משווה בין התנהגות האדם כלפי מי שמיטיב עמו, אם זה שליט ואם זה אדם רגיל, לדרך שבה המאמין צריך לנקוט כלפי ה׳ . ראה למשל, השער השמיני, פרק ג, סעיף יד . 18 למשל עיר קטנה ( קהלת ט, יד ) היא בהשאלה האדם . ראה השער החמישי, עמ׳ 19 – 197 .
|
|