|
|
עמוד:10
יורם הרפז 10 רוב המאמרים באסופה עוסקים בנושא החינוכי החשוב ביותר לדעתי — מטרת החינוך ; נושא נשכח ומושכח, "פרט אחד קטן" . רוב המאמרים טוענים בנוסח כזה או אחר שעלינו לברר מהי מטרת החינוך שלנו ( יש כמובן כמה וכמה "שלנו" ) , להגדיר ולנמק אותה ולגזור ממנה את אמצעי החינוך ( תוכנית הלימודים, דפוס ההוראה, שיטת ההערכה ועוד . ראו בספרי כיצד לתכנן סביבה חינוכית בשישה צעדים : המדריך, ספרית פועלים, 2018 ) . מטרת החינוך אינה ישות עצמאית, היא נובעת ממטרה מקיפה יותר, "מטרת החיים" . כך, הקריאה לבירור מטרת החינוך היא קריאה לבירור יסודי עוד יותר . רוב המאמרים באסופה זו עוסקים במוסד החשוב ביותר בחינוך הפורמלי — בית הספר . בית הספר ממסד את מטרת החינוך ואת אמצעיה ומיישם אותם, אך לא כמות שהם אלא בהתאם למבנה המוסדי שלו . בית הספר, מוסד מתוחכם, מאתגר אנשי חינוך רבים והם ממציאים לו חלופות שונות — אני ביניהם ( ראו למשל את ספרי המודל השלישי : הוראה ולמידה בקהילת חשיבה, ספרית פועלים, 2008 ) . גיבור האסופה הוא צבי לם וגיבור המשנה שלה הוא דיוויד פרקינס . עם לם היו לי קשרים מקצועיים ואישיים עמוקים, המשתקפים גם באסופה לחץ והתנגדות בחינוך : מאמרים ושיחות ( ספרית פועלים, 2000 ) . פרקינס הזמין אותי בשנת 2000 לבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד וסייע לי שם בכתיבת עבודת הדוקטורט ( שנכתבה גם בהדרכתו של צבי לם והוגשה לאוניברסיטה העברית . היא עובדה לספר
|
|