|
|
עמוד:11
11 הסוטרות היוגיות הם אותו אדם עצמו אפשר למנות את בְּהוֹגָ'ה רָאגָ'ה, אחד הידועים שבפרשני היוגה - סוטרה ) אכתוב עליו ביתר הרחבה בהמשך ( . הבעיה היא, שפטנג'לי הראשון ) הבלשן ( חי כנראה בסביבות המאה ה - 3 או ה - 2 לפני הספירה ואילו השני ) מחבר הסוטרות ( חי בסביבות המאה ה - 3 או ה - 4 לספירה . לכן מרבית החוקרים יוצרים הבחנה ביניהם למרות השם המשותף . הפילוסופיה של פטנג'לי, שלה מוקדשים הפרקים שיבואו להלן, אינה פילוסופיה טהורה אלא פילוסופיה מעשית ) applied philosophy ( . יתרה מכך, המדובר בפילוסופיה טנטטיבית המסתיימת בשתיקה מהדהדת, שתיקה המבטאת מצב קיומי שבו העולם עבר מהמרכז לפריפריה, ובו "אני" – לא במובן היומיומי של המילה, אלא במובן של קיום מטאפיזי מעל ומעבר לגוף, מחשבות ותכנים פסיכולוגיים – שרוי לבדי, כשלעצמי, מנותק מהעולם, "אוטארקי" . זהו להבנתי המצב הקיומי המכונה על ידי פטנג'לי קָיְוָלְיָה — לבדיות, ובהשאלה חופש ; מצב המתואר ביוגה - סוטרה כאחד לפחות מבין היעדים שהיוגי מבקש להשיג באמצעות הסָאדְהָנָה ) פרקסיס ( שלו, אם לא בתור "היעד האולטימטיבי" להשגה . יעדים נוספים להשגה מקופלים במושגים נִיר - בִּיגָ'ה סָמָאדְהִי ) מדיטציה בלא אובייקט ( וסִידְּהִי ) כוח ( . הנה לפנינו בעיה פילוסופית : מה הקשר בין שלושת היעדים הללו ? האם הם משתלבים זה בזה ? האם מדיטציה ) סָמָאדְהִי ( מובילה ללבדיות ) קָיְוָלְיָה ( ? ומה לגבי הסִידְּהי, הכוח או הכוחות שצובר היוגי במסעו – איך הם משתלבים, אם בכלל, בתמונת היוגה כשחרור ? אם כן, הפילוסופיה של פטנג'לי נועדה ) וברגע שלפילוסופיה יש ייעוד מחוצה לה היא כבר לא "טהורה" אלא כאמור "מעשית" ( לאפשר ולהצדיק נרטיב של עזיבת העולם והתרוקנות מ"חומרים" השייכים לו, נרטיב של מעבר מהפורמולה היומיומית המוכרת "אני
|
|