|
|
עמוד:14
( 2000 ‑ 586 לפנה"ס - תקופת הברונזה התיכונה ב', תקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל ) , וזאת כדי ליצור פרספקטיבה של מסגרת זמן רחבה ורצף ארוך דיו, וכדי שיהיה אפשר להבחין בתופעות קצרות הטווח כמו גם בתופעות ארוכות הטווח . במחקר יידונו וייבחנו ממצאים ואתרים, תוך כדי התמקדות באזורי המגורים ובמרחב הביתי . אך כיצד נלמד על ילדי קדם ? כאן באים לעזרנו הארכיאולוגיה, החושפת את נדבכי העבר, והממצאים הנחשפים באתרים . הנחת היסוד המתבקשת היא שילדים תמיד היו מרכיב דמוגרפי משמעותי ברחבי העולם ובמרבית אתרי היישוב ( כפרים, ערים וכדומה ) . על כן, סביר להניח שהם השאירו עקבות באתרים הארכיאולוגיים והותירו אחריהם עדות חומרית ( הממצאים המתגלים באתרים אלה ) . הילדים של פעם אומנם אינם יכולים לספר לנו את קורותיהם, אך הממצאים שהותירו מלמדים אותנו רבות עליהם . נשאלת השאלה אם נשכיל להבין את הממצאים ולפרשם נכונה . המחקר הנוכחי אינו בבחינת טבולה ראסה . לא מעט מחקרים כבר נכתבו על נושא זה, אך רבים מהם נועדו לשרת מטרות אחרות לגמרי, והם משקפים כמובן נקודות מבט שונות . כך למשל, נקודת המבט של מחקרים רבים היא מגדרית . * כלומרמחקרים רבים שנעשו בידי גברים משקפים נקודת מבט אנדרוצנטרית, העבר והחברה האנושית נבחנים כשבמרכזם הגברים . לעומת זאת, חוקרות נשים ( שעד העשורים האחרונים היו מיעוט, כמובן ) מציגות את נקודת המבט הנשית . והילדים ? הם בעצם נזנחו . דוגמה לנקודת המבט הקשורה לכותב או לכותבת 1 שבו התבקשו ילדיםהמחקר אפשר למצוא במחקרה של מארי בייקר ( Baker ) , לכתוב חיבור ולתאר בו כיצד נראו, לדעתם, החיים בעבר . בחיבוריהם, ילדים הם שניצבו במרכז המחשבה והעשייה, והסיפורים סופרו מנקודת מבטם . מכך אפשר להסיק שנקודת המבט יכולה לשנות את השתקפותה של המציאות . במאה השנים האחרונות חלו שינויים רבים באורחות חייהן של משפחות בעולם המערבי המפותח . שינויים אלה התרחשו בראש ובראשונה בעקבות השיפור הניכר בטיב המזון ובהרגלי ההיגיינה האישית . תמותת התינוקות הצטמצמה בעשרות אחוזים, עבדות ילדים כמעט נעלמה, החינוך התרחב לכלל שכבות האוכלוסייה, ובכלל זה חל שיפור ניכר ביחסה של החברה לנשים ולילדים . בד בבד, חל שינוי בגישה המחקרית ; במרוצת שנות השישים של המאה * אנדרוצנטרית ( androcentric ) - נקודת מבט המתמקדת בגבר ומדגישה את זווית הראייה הגברית . 14 ילדֵי קדם
|
|