מבוא

עמוד:8

8מבוא – ברכות "נשלמה פרים שפתינו" . במקביל, עצם העובדה שנוצרה תפילת ציבור שלא בזיקה למקדש דש ובעבודתו . מעידה עד כמה עיצוב התפילה הוא תהליך בפני עצמו ואינו כרוך רק במק אין בדברים אלו כדי להביע דעה על האפשרות שנוסחאות התפילה שבידינו צמחו והתפתחו במקדש . במקדש נישאו תפילות שונות וייתכן שהן היוו מקור השראה לתפילות הציבור, או 1 אולי אפילו הועברו לציבור כפי ששיער רגב . ת . מועדי התפילות נקבעו בזיקההקשר בין התפילה למקדש בא לידי ביטוי בסדרת הלכו לעבודת המקדש ( ראו פירושנו לפ"ד מ"א ) , והוא הדין במרכיבים נוספים . לעתים הקישור שבין התפילה והמקדש הוא מנימוקים ספרותיים . עם זאת, אין אלה דרשות ספרותיות בלבד אלא הן משקפות תפיסות רעיוניות של מהות התפילה . ות נפרדות : תפילה, קריאת שמע וקריאת התורה הנדונהמבחינה הלכתית היו שלוש מצו במסכת מגילה . לכל אחד מהמרכיבים הלכות משלו והיסטוריה משלו . עם זאת היוו שלושתם כבר בדור יבנה, לכל המאוחר, מוסד חברתי מגובש . הציבור התכנס בבית הכנסת, ובמעמד לם למרכיב אחד המכונההציבורי בוצעו שלושתם בזה אחר זה . בתודעת הציבור הפכו כו "תפילה", ממש כשם ש"תפילה" בספרות התנאית היא רק תפילת שמונה עשרה, ואילו מאוחר יותר הצטרפו לתפילה פרקים נוספים מהתנ"ך, פיוטים ותפילות נוספות . כל אלו התגבשו למעמד ציבורי אחד, שהוא עבודת ה' של הציבור בישראל ; בתחילה בעיקר בשבתות, ומאוחר ר גם בימי החול . יות שמעקריאת הלכות קריאת שמע הן מהקדומות שבידינו, מהשלבים הקדומים ביותר של התורה שבעל פה . דווקא הוד קדומים זה מקשה על האפשרויות לבירור שורשיו של נוהג זה, שכן הספרות לא שבידינו, בכל מה שקשור לנוהגים הדתיים של העם, לקויה למדי . המקורות מימי בית שני הלכתית של העם, ומסורות חז"ל שעיקרן בירור הנוהג וההלכה - היו ערים דיים לעשייה הדתית נערכו יותר ממאה שנה לאחר החורבן, והנוסח שלהן משקף גם התפתחויות מאוחרות . דיונים מספר הוקדשו לנושא, ואנו נציג את מסקנותינו, כדרכנו, ללא דעות שקדמו לנו, ומבלי 2 , ואף מבלי להדגיש את המיוחד שבדרכנולהזכירן בכל סעיף . קשה להפריז בחשיבותה של קריאת שמע בתולדות הדת והתרבות היהודית . פרשיות אלו נתפסו כמייצגות את מהות היהדות, כעיקר אמונה, וגם כמעין ססמה . המצווה לומר אותן 1 רגב, התפתחות התפילה . 2 ; אפטוביצר, ליטורגיה ; אפטוביצר, בשכמל"ו ; וינפלד, עשרת 12 - 02ראו גילת, פרקים ; אלבוגן, התפילה, עמ' הדברות .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא