|
|
עמוד:6
שמוליק לדרמן 6 עם האינטרסים של האומה הביא לאימפריאליזם של האומה, לראיית ההתפשטות ולהשגת ע צמה כזכותה של המדינה . 27 עם הזמן והשתנות התנאים ההיסטוריים התברר לדעת ארנדט — בעקבות הניסיון במזרח אירופה ובמרכזה וניסיונות אחרים של הקמת מדינות לאום — שמדינת הלאום אינה יכולה להבטיח ריבונות אמתית כלפי פנים, שכן ריבוי הקבוצות הלאומיות מביא לכך שבמדינת הלאום יהיו תמיד מיעוטים לאומיים, וייווצרו חיכוכים מתמידים בין רוב למיעוט, וכן יחסים לא צודקים בין עמים שונים מחוץ לגבולות הלאום . 28 אי לכך היתה מדינת הלאום, במובן של חתירת האומה לריבונות, לצורת ממשל שעבר זמנה, ויתרה מזו : לסכנה גדולה להישרדות הלאומית, בייחוד של אומות קטנות . 29 ראוי להדגיש כי מבחינתה של ארנדט אין זה אומר שעבר זמנה של המסגרת הלאומית עצמה, כלומר עצם החלוקה לעמים שונים וההתייחסות המודעת הפוליטית לחלוקה זו . להפך, ארנדט רואה ערך רב בשמירת ייחודה הלאומי של כל קבוצה : 'רק בתוך מסגרת של עם', היא כותבת, 'יכול אדם לחיות כאדם בין בני אדם בלי להתיש את עצמו' . 30 הקוסמופוליטיות הליברלית היתה בעיניה חלום אקדמי בהקיץ, 31 שמייצג למעשה מחיקה של פוליטיקה אותנטית, שמשמעה הוא כי 'עמים שונים מסתדרים זה עם זה' . 32 למעשה, היא ראתה בהרס האומות את הסכנה הגדולה ביותר, 33 וגרסה שעל האומות להישאר נפרדות, מובחנות : 'בדיוק כמו שאיש ואישה יכולים להיות אותו הדבר, כלומר אנושיים, על אף היותם שונים לחלוטין זה מזה, כך בן האומה ( national ) של כל ארץ יכול להיכנס להיסטוריה העולמית של האנושות רק דרך היצמדות עיקשת למה שהוא' . 34 הבעיה היסודית, אם כן, אינה עצם קיומה של האומה כגוף תרבותי ופוליטי מובחן, אלא החתירה לריבונות מדינית של האומה : 'שתי עובדות הן שקובעות את המציאות הפוליטית היסודית של זמננו : מצד אחד היא מבוססת על "אומות", ומצד שני היא מופרעת ומאוימת באופן קבוע על ידי ה"לאומיות" ' . 35 השאלה שארנדט מתארת כמובילה את מחקרו של דלוס היא למעשה ניסוח תמציתי של אחד האתגרים שהיא עצמה התמודדה אתם בהגותה : 'למצוא עיקרון פוליטי שיוכל למנוע אומות מלפתח לאומיות ובכך יניח את היסודות 27 208 . Arendt, ‘ The Nation ’ ( above note 23 ) , p Hannah Arendt, ‘ Between Silence and Speechlessness ’ , in : Kohn and Feldman ( eds . ) , 28 The Jewish Writings, p . 194 ; Arendt, ‘ Zionism Reconsidered ’ ( above note 26 ) , p . 352 Arendt, ‘Peace or Armistice in the Middle East’ ( above note 26 ) , p . 450 29 Hannah Arendt, ‘ The Jew as Pariah : AHidden Tradition ’ , in : Kohn and Feldman ( eds . ) , 30 The Jewish Writings, p . 297 Ibid . , p . 282 31 Arendt, Origins of Totalitarianism, p . 142, note 38 32 Hannah Arendt, Men in Dark Times, Harcourt, Brace & World, New York 1968, p . 87 33 Ibid . , p . 89 34 Arendt, ‘ The Nation ’ ( above note 23 ) , p . 207 35
|
|