|
|
עמוד:5
'הכישלון המוסרי' של חנה ארנדט 5 בניגוד מעניין למה שטען עד כה, יקירה מודה למעשה כי ארנדט כ ן הכירה בנקודת מבט יהודית פרטיקולרית ואף בצורך ובזכות למולדת יהודית בארץ ישראל, כלומר הצורך בהיותו של הקיום היהודי ל'קיום פוליטי', ב'תוכן הפוליטי הקונקרטי שניסתה הציונות לתת לקיום היהודי', וב'קונקרטיזציה חילונית של החיים היהודיים' . אלא שלטענתו הבעיה היא שארנדט 'מעולם לא הבהירה' מה ההבדל בין עם ללאומיות ומדוע אין המושג עם מבסס תביעה לריבונות לאומית . בבחינת הדיונים שלה בסוגיה זו אפשר לראות כי ארנדט כ ן הבהירה זאת, ובמקומות לא מעטים . במאמר 'האומה' 23 ארנדט מבחינה, בעקבות דלוס, בין קיומו של עם ( people ) , כלומר קבוצה שלחבריה יש זהות משותפת, הנשענת על מוצא אתני, היסטוריה, שפה, דת, מולדת או תרבות משותפים, ובין אומה ( nation ) ולאומיות ( nationalism ) . עם נהיה לאומה כשהוא מודע לעצמו, למוצא המשותף שלו, ולקשר שלו לטריטוריה ספציפית . מודעות זו התפתחה בשלב מאוחר יחסית באירופה, וממנה היתה קצרה הדרך ללאומיות, אשר לדעתה של ארנדט מציינת את 'כיבושה של המדינה בידי האומה' . 24 הלאומיות היתה עיקרון חדש של ארגון שלידתו במהפכה הצרפתית, והוא מבקש לארגן את האומות השונות בגבולות מדיניים, כך שלכל אומה תהיה מדינה משלה . ארנדט מסכימה עם דלוס כי ביסודה היתה הלאומיות תגובה לירידתן של השושלות הממלכתיות ועלייתה של החברה האטומיסטית המודרנית : היא היתה לדבק המחבר את היחידים ואת המעמדות השונים משאיבדו הדת והמונרכיות את כוחן לעשות זאת . 25 בתחילה היתה הלאומיות, לדעת ארנדט, עיקרון מהפכני שביטא שאיפות אותנטיות, וסמל להתפתחות לאומית חופשית, 26 אך הסתירה היסודית הבעייתית בין האומה למדינה היתה גלומה בה מלכתחילה . האומה היא חברה סגורה שהאדם נולד אליה ולה הוא שייך כל ימי חייו . לעומת זאת, המדינה היא מוסד חוקי, היא מכירה רק אזרחים החיים בטריטוריה שלה, לא משנה לאיזו אומה הם משתייכים . המדינה ביסודה היא מוסד המבוסס על ע צמה, ולכן היא נוטה לנסות להשיג עוד טריטוריה ולשלוט על בני אדם וקבוצות נוספים — מגמה המנוגדת לשאיפתה של האומה לשמור על ההומוגניות שלה . המדינה מצהירה על מחויבותה לשמור על זכויות האדם, ואילו הזיהוי של האזרח כבן האומה הביא לכך שזכויות האדם זוהו כזכויותיהם של בני האומה . ולבסוף, זיהוי האינטרסים של המדינה 23 Hannah Arendt, ‘ The Nation ’ , in : Jerome Kohn ( ed . ) , Essays in Understanding, Schocken Books, New York 1994 . במאמר מוקדם זה ארנדט בעיקר סוקרת את הגדרותיו של דלוס, אך דיונה בלאומיות ב'מקורות הטוטליטריות' מבהיר כי אימצה הגדרות אלו בעצמה . ראו : ) 1951 ( 1968 Hannah Arendt, Origins of Totalitarianism, Harcourt, Inc . , New York . Arendt, ‘ The Nation ’ ( above note 23 ) , p . 208 24 Arendt, Origins of Totalitarianism, pp . 229 - 231 25 Hannah Arendt, ‘ Zionism Reconsidered ’ , in : Jerome Kohn and Ron H . Feldman ( eds . ) , 26 The Jewish Writings, Schocken Books, New York 2007, p . 352 . וראו גם : Ibid . , ‘ Peace or Armistice in the Middle East ’ , p . 450 .
|
|