פתח דבר

עמוד:7

פתח דבר הלאומיים, וגם מרכיב של עיסוק תאורטי המתבטא בפיתוח השקפת עולם אישית וחיים על פיה . לאורך הספר אראה כיצד גורדון מבסס את הרעיונות הללו על תפיסת העצמיות ועל תפיסת האמת שלו, כיצד הוא גוזר מהם מסקנות אתיות ופוליטיות, וכיצד הוא קושר אותם עם האופן שבו הוא הבין את הפרויקט הציוני . בעיניו זה לא היה רק פרויקט של שחרור לאומי, אלא פרויקט מהפכני שנועד לכונן סוג חדש של חברה וסוג חדש של קיום בעולם . או בלשונו, ליצור ״אדם חדש בצורת יהודי״ . הספר מורכב מחמישה פרקים . בפרק המבוא – סקירה ביוגרפית על גורדון, תיאור המחקר על אודותיו וכן הסבר של המתודולוגיה הפרשנית המשמשת במחקר הנוכחי . שני הפרקים שלאחר מכן עוסקים ביסודותיה של תפיסת העולם הגורדונית . הפרק הראשון דן במושג האמת הסובייקטיבי של גורדון, בתורת ההכרה הייחודית שלו וכן במשמעויות השונות שיש אצלו למושג ״חוויה״ . הפרק השני עוסק ביחיד בהקשר רחב יותר וביחס שמתקיים בינו לבין סביבתו . מתוך כך נדונים בפרק מושג הטבע אצל גורדון, מושג האומה והיחס שבין היחיד לבין כל אחת מן המערכות אשר אליהן הוא משתייך . בהמשך הפרק נדונים גם תפיסתו הלאומית של גורדון והיחס שבין מושג האומה הגורדוני למושגים קרובים או מקבילים – דוגמת לאום, קהילה או מדינה ריבונית – במסגרת המחשבה הפוליטית המודרנית . פרקים אלו ניתן לראותם כתשתית לדיון שאחר כך . שני הפרקים שלאחריהם עוסקים באופן מפורט יותר בתפיסת החיים הראויים ובמושג "חיים של התפשטות" : הפרק השלישי עוסק בתפיסת החיים הראויים עבור היחיד . לשם כך הדיון חוזר אל תפיסת העצמי של גורדון ומשם הוא מגיע אל מושג ההתפשטות, אל האתיקה הגורדונית ותפיסת ההגשמה העצמית הייחודית לה, ואל האידאל הגורדוני בדבר "חיים של קיצוניות" – אידאל שיש לו נקודות השקה וכן נקודות מחלוקת עם הפילוסופיה הניטשיאנית . הפרק הרביעי דן במושג "חיים של התפשטות" בהקשר הפוליטי : כיצד תפס גורדון את הפוליטיקה, כיצד לפי תפיסתו החברה צריכה להתנהל, וכיצד הוא תפס את מטרתו הסופית של הפרויקט הציוני . בפרק הסיכום נקשרים כל החוטים יחד, מתוך ניסיון לדון בשאלת הרלוונטיות של ההגות הגורדונית לימינו אנו . תחילתו של ספר זה בדוקטורט שכתבתי במסגרת התכנית לפרשנות ותרבות של אוניברסיטת בר-אילן ואשר אושר בשנת 2014 . תודתי נתונה לאוניברסיטת בר-אילן על שאפשרה לי לצאת למסע הזה . תודה מיוחדת לשני מנחי עבודת הדוקטור : פרופ׳ אבי שגיא ופרופ׳ רון מרגולין, שתמכו וסייעו לי לאורך כל המחקר . תודה גם לצוות התכנית לפרשנות ותרבות, ובייחוד לפרופ׳ רוני מירון, שזכיתי לעבוד במחיצתה במהלך הכתיבה וללמוד ממנה רבות על פרשנות ועל ניתוח של טקסטים, וכן לד״ר דרור ינון, שקרא

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא