הקדמה

מתוך:  > הנאורוּת > הקדמה

עמוד:12

12 תולדות הרעיונות  הנאורות אירופה ( לרוב בחסות המלכים ) ; רשת של כתבי עת יצרה קשרים שחצו גבולות מדיניים ; ספרים עיוניים היו לרבי מכר בין - לאומיים ; והיתה כמובן האנציקלופדיה הצרפתית, שלא היתה רק מאגר ידע, אלא גם ביטוי חשוב של רוח הנאורות ( ועל כן בחרנו לייחד לה מאמר נפרד בקובץ זה, פרי עטו של ריימונד בירן ) . ועם כל זה, אין לראות במעבר מן המהפכה המדעית לנאורות מעבר פשוט ומובן מאליו . התרחבותה של השיטה המדעית ממדעי הטבע למדעי האדם לא היתה בפשטות, כפי שטוענים כנגד הנאורות לעתים קרובות, ניסיון להחיל את המודל הפיזיקלי של המדע על חקר החברה והאדם . כמו שמראה מאמרו של רוברט בראון בכרך זה, המאה השמונה - עשרה שפעה, נוסף על מחקרים על טבע האדם והחברה, גם ויכוחים תאורטיים נוקבים על טיבם הרצוי של מדעי האדם . אנשי הנאורות עצמם נחלקו בסוגיה זו . היו מי שאכן סברו שהחוקיות המושלת בהתנהגותם של יחידים וחברות דומה לחוקיות הדטרמיניסטית המושלת בעצמים . בהם היו אפילו מי שטענו שהאדם איננו אלא "מכונה" משוכללת, כפי שניסח זאת הרופא והפילוסוף המטריאליסטי הצרפתי, ז'וליאן דה לה מטרי ( Mettrie ) , והחוקים המושלים בעצמים הם הם החוקים המושלים גם בבני אדם . אבל עמדה זו היא עמדת קצה, שכן עצם האמונה באוטונומיות של התבונה, אמונה שהיא — כדברי קסירר — מעמודי התווך של הנאורות, מחייבת התרחקות מהדטרמיניזם של המודל הפיזיקלי והמתמטי . רבים מהוגי הנאורות השאירו מקום לרוח ( או לנפש, או לרגשות, או לרצון החופשי, או למה שכמה מהם כינו "הניצוץ האלוהי" באדם ) . והיו כמובן גם "נאורים שכנגד", כפי שכינה אותם ישעיהו ברלין, שחשבו שמדעי האדם צריכים להיות שונים בתכלית ממדעי הטבע, "מדע חדש" ( Scienza Nuova ) — ככותרת ספרו של ג'מבטיסטה ויקו ( Vico ) . על פי השקפת הנאורים שכנגד, על מדעי האדם להשתמש בתבונה בדרך אחרת מזו הנהוגה בכל המדעים האחרים . עליהם לפתח כלים ייחודיים כדי להבין את ההיגיון הפנימי של תרבויות וחברות ואת מהלכה של ההיסטוריה האנושית . מדע כזה יבקש לפענח את ההתנהגות האנושית לאור האופן שבו בני אדם יוצרים משמעות באמצעות תרבות, ויתחקה על האמיתות הפואטיות והמיתיות, ולא רק על העובדות הפיזיקליות והאובייקטיביות . על פי השקפה זו, אין לשפוט מיתוסים, אגדות עם, שירה, דעות קדומות, רבדים של השפה ועוד, על פי מבחן מדעי של אמיתוּת . השאלה איננה אם עלילות המיתולוגיה אכן התרחשו בפועל, אלא איזו רוח הן מבטאות, כיצד הן מעצבות את תרבותו של עם ומנחילות את ערכיו, ומה אנו יכולים ללמוד מהן על השאיפות, הפחדים והתקוות של האנשים שסיפרו או כתבו עלילות אלו . בעבור האדם, סברו הנאורים שכנגד, העולם אינו אוסף של עובדות גשמיות, אלא מרקם חווייתי שהרוח האנושית צרה לו צורה ונותנת לו משמעות . במילים אחרות, הנאורים שכנגד ביקשו לרתום את התבונה להבנת העולם האנושי על פי תפיסה שאנחנו מכנים היום "הרמנויטית" ( פרשנית ) , תפיסה שהיא במובנים חשובים מקורן וראשיתן של עמדות סטרוקטורליסטיות ואף פוסטמודרניות בנות זמננו . מאמרו של יוסי מאלי בקובץ זה עוסק בהרחבה בקבוצת הוגים זו .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר