|
|
עמוד:6
6 תולדות הרעיונות הנאורות יחד אִתה התמודד עם מוראות המלחמה עד שהצבא האדום שחרר את העיר ב - 1944 . זמן מה שירת בצבא האדום, ואחר כך היה לפעיל המוסד לעלייה ב' והעמיד את כישרונו האמנותי לשירות ההעפלה בזיוף מסמכי מעבר לשארית הפלֵטה באירופה . הוא עלה לארץ, שירת בחטיבת הראל של הפלמ"ח והשתתף בקרבות לשחרור ירושלים . אחרי מלחמת העצמאות השתקע בקיבוץ עין חרוד ושם לימד את תולדות האמנות . בשנת 1954 משכה הרצאה שנשא ברש על ה"פואטיקה" של אריסטו את תשומת לבם של מרטין בובר, הוגו ברגמן וגרשם שלום, והם הזמינו אותו להרצות באוניברסיטה העברית . בשל נסיבות חייו לא היתה לברש הזדמנות לרכוש השכלה פורמלית ולא היו ברשותו שום תעודות שיעידו על השכלתו — לא תעודה מבית הספר, לא תעודת בגרות ולא דיפלומה אקדמית . למעט לימודים בכיתה ד', רכש את כל ידיעותיו בכוחות עצמו . ואולם על סמך ספרו "מיכאל - אנג'לו" ( 1961 ) בהוצאת מוסד ביאליק, החליטה האוניברסיטה העברית לתת לו קביעות ולמנותו למרצה בכיר . ברוחו וביוזמתו הוקם החוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית ולימים אף עמד משה ברש בראשו . מעולם לא ראה בעצמו חוקר בלבד, אלא גם מורה ופדגוג . נוסף על התלמידים הרבים שהעמיד, ועשרות המחקרים שכתב בעברית ובלעז, שקד גם על כתיבה ועריכה של ספרים עבריים שנועדו לקהל הקוראים הרחב ולא רק לאנשי מקצוע . ברוח זו ניגש גם לעבודתו כחבר הקורטוריון של מוסד ביאליק, ואחר כך כראש הוועדה המדעית של ההוצאה . הוא שאף להנגיש את המיטב שבמחקר ובהגות, בארץ ובעולם, לכל אדם סקרן — ולקורא העברי בפרט . ברוח קאנט ביקש שכל אדם יוכל להעז לדעת, אם רק יחפוץ . משה ברש היה לחוקר הישראלי הראשון של תולדות האמנות שזכה להכרה בין - לאומית רחבה . הוא הוזמן לשמש עמית מחקר ואורח במיטב המוסדות האקדמיים באירופה ובארצות - הברית, וביניהם במכון ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת פרינסטון, באוניברסיטת הרוורד, באוניברסיטת ייל, באוניברסיטה החופשית של ברלין ובאקדמיה למדעים של היידלברג . גם לאחר פרישתו מן האוניברסיטה העברית בשנת 1988 המשיך לכתוב, לפרסם ולהרצות בכל רחבי העולם . בשנת 1996 קיבל את פרס ישראל . יצחק טאוב בא מתחום המעשה ולא מן האקדמיה . בהשכלתו היה כלכלן ומשפטן, אבל ראה בעצמו בראש ובראשונה משרת ציבור . הוא נולד בשנת 1927 ליחזקאל וברטה טאוב בברטיסלבה שבצ'כוסלובקיה ( היום בירת סלובקיה ) . העיר ניכרה בעירוב אתני שהיה אופייני למרכז אירופה ובילדותו למד יצחק גרמנית, הונגרית וסלובקית . מגיל צעיר מאוד היה לו עניין יוצא דופן בפוליטיקה, והוא הרבה לקרוא עיתונים ביותר משפה אחת . סמוך לפלישת הנאצים לצ'כוסלובקיה מתה ברטה אמו, ואביו נשאר לבדו עם בנו היחיד . הפלישה לא הותירה בידם זמן רב להתגבר על האובדן . יצחק הילד הבין בחוש שלא הלם את גילו הצעיר שאם תכבוש גרמניה את אירופה לא יהיה בה מקום ליהודים, והפציר באביו לנסות להגיע לארץ ישראל . שם, כך קרא, היהודים מבקשים להקים לעצמם מדינה . יחזקאל ויצחק התגלגלו באוניית קיטור במורד הדנובה, ואחר
|
|