יוסף יובל טובי קשרי תימן וארץ־ישראל בימי קדם

עמוד:11

אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם . וַיִּשְׁלַח חִירָם בָּאֳנִי אֶת עֲבָדָיו אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת יֹדְעֵי הַיָּם עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה . וַיָּבֹאוּאוֹפִירָה וַיִּקְחוּמִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וַיָּבִאוּאֶל הַמֶּלֶךְשְׁלֹמֹה' ( מלכים א ט, כו – כח ) . 9 עדות ארכיאולוגית מארץ-ישראל ל'זהב אופיר' נמצאת בכתובת שנמצאה על חרס בתל קסילה מן המאה השמינית או השביעית לפני הספירה : ' [ ז ] הב אפר לבית חרן' – זהב אופיר לבית חורון . לדעת החוקרים, כתובת זו מלמדת כי ארץ-ישראל שימשה נתיב מעבר במסלול יבוא הזהב מדרום ערב או מאתיופיה לארצות המזרח הקרוב . 10 הביטוי 'זהב אופיר' בא בכמה מקומות במקרא גם כציון לזהב משובח, כגון 'לֹא תְסֻלֶּה בְּכֶתֶם אוֹפִיר בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר' ( איוב כח, טז ) , וכן בדברי ישעיהו : 'אוֹקִיר אֱנוֹשׁמִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר' ( ישעיהו יג, יב ) . שם המקום, 'אופיר', אף נמצא כמטונימיה, או כביטוי אליפטי : 'וְשִׁית עַל עָפָר בָּצֶר וּכְצוּר נְחָלִים אוֹפִיר' ( איוב כב, כד ) , ותרגם שם רב סעדיה : 'דׁהב אופיר' – זהב אופיר . מיד לאחר הסיפור על הצי שבנה שלמה בא הסיפור הידוע על מלכת שבא שביקרה אופיר, ארץ הזהב, עולה גם מבראשית י, כט, שם נזכרים 'אופיר' ו'חוילה' ברשימת שמות אנשים שעל פי המסורת מקומם היה בסביבות חצי-האי ערב או כוש ( אתיופיה ? ) , וכן מבראשית י, ז : 'וּבְנֵי כוּשׁסְבָא וַחֲוִילָה וְסַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא וּבְנֵי רַעְמָה שְׁבָא וּדְדָן' . אך בבראשית ב, יא – יב, נזכרת 'חוילה' כארץ הזהב והאבנים היקרות : 'שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב : וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם' . בפסוק זה, וכן בבראשית י, ז, תרגם רב סעדיה גאון את השם 'חוילה' לשם 'זוילה', ונראה שכיוון לאתיופיה . לעומת זאת, בבראשית כה, יח נאמר : 'וַיִּשְׁכְּנוּמֵחֲוִילָה עַד שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה', כלומר, מקום משכנם של בני ישמעאל בצפון חצי-האי ערב, בין מצרים לבין אשור, וכך גם בשמואל א טו, ז : 'וַיַּךְשָׁאוּל אֶת עֲמָלֵק מֵחֲוִילָה בּוֹאֲךָשׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרָיִם' . בהקשר זה של מקום משכנו של עמלק בצפון חצי-האי ערב תרגם רב סעדיה את השם 'חוילה' כצורתו, להבדיל מ'חוילה' – 'זוילה' שבכוש-אתיופיה, והשוו פירוש רב סעדיה לבראשית ב, יא ( בתרגום עברי ) : 'הנילוס הוא בשכונת המקומות הנקראים חוילה, רצוני לומר חבש ותימן, ובקרבתו מכרה זהב גדול' ( צוקר, עמ' 270 ) . דברים דומים כותב הפרשן הקראי יעקב אלקרקסאני, בן זמנו של רב סעדיה ( שם, הערה 328 * ) . יצוין שבימינו השם 'זוילה' ידוע כשם מקום בלוב שבצפון אפריקה . כך או כך, מקום בשם Hawila ידוע באתיופיה, באזור Asseraw , בקצה המזרחי של רמת טיגראי, ובשנים האחרונות נערכו בו חפירות ארכיאולוגיות בניסיון לחשוף ממצאים מתקופת מלכות אקסום ואחריה ( מן המאה השמינית לפני הספירה ועד המאה השביעית לספירה ) ; ראו גיידה ודוגסט ,2010 עמ' 12 . ויש שביקשו לזהות את חוילה עם כׁולאן שבתימן, וראו פאואר, עמ' ,200 הערה 138 . לזיהויים השונים של אופיר, חוילה ותרשיש, מהודו ועד תוניסיה, ראו ליפינסקי, שם, עמ' 191 – 234 . יש חוקרים הממקמים את תרשיש במערב הים התיכון ונסמכים בין היתר על הנאמר על יונה ( יונה א, ג ) : 'וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַתַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהֹוָה וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁוַיִּתֵּן שְׂכָרָהּוַיֵּרֶד בָּהּלָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהֹוָה' ; וראו, למשל, ליפינסקי, פיניקיה והמקרא, עמ' 3 – 4 . 9 דברי הרודוטוס מן המאה החמישית לפני הספירה על מסעם של ספנים פיניקים בים סוף בשליחות פרעה נְכֹה מלך מצרים בשנת 600 בקירוב לפני הספירה, והימצאות עוגנים וחומרי בנייה פיניקיים בים סוף מן המחצית הראשונה של האלף השני לפני הספירה, מאששים את הסיפור המקראי בדבר שיתוף הפעולה בין חירם מלך צור לבין שלמה המלך במסעות הַשַּׁיִט בים סוף לצורך יבוא זהב . וראו תקציר הרצאתו של אהוד גלילי בתוך אבנר, מתימן עד אילת, עמ' [ 11 – 13 ] . 10 למיר, כתובות, עמ' 251 – 255 ; נוה, כתיבה, עמ' 16 – 17 . קשרי תימן וארץ-ישראל בימי קדם 11

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא