|
|
עמוד:14
41׀ חו קים וחיות אחרות עכשיו כי בחברה שבה הרוב הוא מוסלמי מתעקש הרוב הזה לאסור 2 אכילת בשר חזיר בגבולותיה של הארץ . למרות אופיים הנבואי כמעט של הדברים, חשוב להצביע על כמה הבדלים חשובים בין הדוגמה ההיפותטית של מיל לבין איסורי החזיר הנוהגים במשפט הישראלי . ראשית, הסלידה היהודית המסורתית 3 שנית, איסורי החזיר במדינת מחֲזירים אינה מתמצה באכילת בשרם . ישראל לא התייחסו מעולם לצריכת הבשר עצמה, אלא לפעולות 4 שלישית, מיל בשלבים קודמים, כגון גידול החזיר ומכירת בשרו . התייחס לנושא החזיר כדוגמה לסכנה הצפונה בחקיקה המגבילה חירות בשם הגנה על רגשות ( וזאת נוכח ה"סלידה" וה"גועל" 5 לעומת זאת, כפי שיוסבר שאכילת החזיר מעוררת אצל המוסלמים ) . בהמשך, החקיקה בנושא החזיר בישראל לא נולדה רק בחיקו של טיעון הפגיעה ברגשות דתיים, אלא התבססה במידה רבה על טיעונים 6 של גאווה לאומית ומורשת תרבותית . נורמות דתיות ומשפט המדינה החקיקה בישראל בנושא החזיר היא דוגמה מעניינת לאימוצה של נורמה בעלת צביון דתי מובהק אל תוך שיטת משפט שביסודה אינה 7 כאשר חוקי הדת הם חוקי המדינה, מטבע הדברים אין עניין דתית . מיוחד בכללים המהווים עיגון משפטי של נורמות דתיות . כך, למשל, ייבוא חזיר אינו חוקי בערב הסעודית, שם חוקי האסלאם הם גם חוקי 8 החקיקה הישראלית בנושא מעניינת גם מבחינה נוספת — המדינה . באופן הגלוי שבו היא מודה בכך שההגבלות על גידול חזירים וממכר בשרם אינן נובעות משיקולים חקלאיים או כלכליים, בשונה למשל 9 כאשר מן הצעדים שננקטו בטורקיה לצמצום המסחר בבשר חזיר . שיטת משפט דמוקרטית מודרנית מאמצת בגלוי נורמה דתית היא נדרשת להתמודד עם המתח הברור הקיים בין הנחות היסוד שלה בדבר חופש הדת לבין תוכנה של הנורמה האמורה . זאת, אף בהנחה שאין מניעה מוחלטת על עיגון חלקי של נורמות דתיות במסגרת
|
|