|
|
עמוד:11
המודרניזם של ברנר : קריאה 'כלכלית' ב בחורף 11 הגביר הצעיר אשר גינצברג, בן גילו, שהחל אז להתפרסם ברבים בשם 'אחד-העם' . לאחר שהוצע לו הספר הפטיר הלה בצינה : 'הא לך רובל ואת ספרך לא אקבל, מפני 16 שבזה שאתה מחזיר על הפתחים עם ספרך הנך מבזה את הספרות' . היעדר קהל קוראים בעברית הוא שעמד בין השאר בבסיס המצוקה שעמה התמודד אז"ר . עם זאת, השינוי במצבה של הספרות ובמצבו של שוק הספרים כבר עמד בפתח . לדברי הולצמן, 'צירוף מורכב של נסיבות חברתיות, כלכליות, תרבותיות ולאומיות הביא להופעתו כמעט יש מאין של ציבור גברים יהודים מן המעמד הבינוני הבורגני ברחבי רוסיה הצארית, 17 מכל מקום, שינוי זה שהיו נכונים למצוא בספרות ובעיתונות העברית את מזונם הרוחני' . היה אִטי ולא שחרר את מרבית הסופרים העברים של מפנה המאה ממצוקתם הכלכלית . תלישותם העקרונית, שנבעה מהפניית העורף לחברה היהודית הדתית שהם צמחו בה, עקרה אותם גם ממקורות הפרנסה המסורתיים של 'תלמידי חכמים' מסוגם — 'ימים' על שולחן הגביר בעודם בישיבה ומימון של החותן לאחר נישואיהם . משנחסמו אפשרויות פרנסה אלו פנו הסופרים במצוקתם להוראת עברית בבית משפחות אמידות . דוגמה למצוקתם החומרית האופיינית של הסופרים העברים אפשר למצוא במכתביו של אורי ניסן גנסין, חברו הקרוב של יוסף חיים ברנר, המתארים לא רק תנועה עצבנית במרחב ואי-שקט נפשי אלא אף רעב ומצוקה חומרית . 'אני הנני קבצן גדול עתה', כתב גנסין לז"י אנוכי ב- ,1906 ובמכתב לשמעון ביחובסקי הוא הוסיף, ללא כחל ושׂרק, 'אני 18 רעב — ותו לא מִידי . בלילה איני מעלה נר וביום אני משוטט ככלב — ומה יש לדעת עוד ? ' . תיאור דומה למדי מובא ביומנו של דוד פוגל בראשית העשור השני של המאה . בפתח היומן, ביום יא בתשרי תרע"ב, הוא כתב מסטנוב, אוקראינה : 'לפני שעה, אין אפילו אגורה בכיסי . אמא אומרת שתיתן לי להוצאות עד ל"וינה", אבל, לעזאזל, לקחת אצל אמי — עניה 19 בדרכו לווינה, כזו — כסף ! סובל אני מאוד כשאני נזכר שאצטרך לקחת אצלה כסף' . בלמברג ( לבוב ) , כתב : 'כבר הספקתי לרעוב פה דיי, ואיני יודע מתי אחדל לרעוב [ . . . ] הריני 20 ובווינה כתב : 'כבר, כבר, באכסניה ונתחייבתי כבר יותר מזהוב . ואין אפילו פרוטה בכיסי' . הרעב הממשי ; רעב כמו שכתוב . ולרעב הווינאי יש אופי משונה ; לו מצטרפים חוסר מלון 21 וכאב רגליים ועייפות נוראה מן הריצה של כל היום' . 16 אבנר הולצמן, '"שלם אשלם להם בעד יצירי רוחם בכסף מלא" : על הולדתה של הספרות העברית כמערכת כלכלית', אות , 3 ( 2013 ) , עמ' 22 - 23 . 17 שם, עמ' 23 . 18 אורי ניסן גנסין, כתבים, ג : איגרות ( עורך שכנא נשקס ) , ספרית פועלים, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, מרחביה ,1946 עמ' 84 ו- 124 בהתאמה . ברנר מאיית 'ביחובסקי', ואילו העורך כותב 'ביכובסקי', ומכאן חוסר העקביות בכתיבת שמו לאורך המאמר . 19 דוד פוגל, תחנות כבות , הקיבוץ המאוחד, תל אביב ,2006 עמ' 272 . 20 שם, עמ' 274 - 275 . 21 שם, עמ' 287 .
|
|