|
|
עמוד:9
המודרניזם של ברנר : קריאה 'כלכלית' ב בחורף 9 לכאורה את המהלך המודרניסטי של בחורף בישרו כבר כמה מהטקסטים החשובים של מפנה המאה, ובהם 'לאן' ( 1899 ) מאת מרדכי זאב פיארברג, 'מחניים' ( 1899 ) ו'עורבא פרח' ( 1900 ) מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ו באין מטרה ( 1899 ) מאת ישעיהו ברשדסקי . הגיבורים ה'תלושים' של יצירות אלו כרעו תחת עול ההכרעה בין המסורת והמודרניות וסבלו ממה שברדיצ'בסקי כינה 'הקרע שבלב' . נטייתם 'לתהייה, לפקפוק, למבוכה, לסתירות' הביאה 11 אמנם בחורף מתחיל את הלקין לכנות את ספרות התקופה 'ספרות התחייה והתהייה' . מנקודת המוצא הזאת — שעיקרה מעין ריאליזם פסיכולוגי המתמקד בצעיר בודד — אולם לקראת סופו של הרומן מתחולל שבר שנובע מן הזיקה בין המשבר הנפשי של הגיבור ובין התרוששותה של הלשון העומדת לרשותו . הכרה זו מחוללת את משבר השפה המודרניסטי וממחיזה אותו באופן שמבדיל את בחורף מן הטקסטים הספרותיים שנכתבו שנים אחדות 12 אף על פי שהביקורת הכירה בחשיבותו של בחורף כטקסט פורץ דרך, לרוב היא לפניו . לא זיהתה את היסוד המודרניסטי של הרומן . כך למשל תיאר אריאל הירשפלד את בחורף ואת 'מסביב לנקודה' כ'שניים מפלאיה הלא-מוסברים של התחייה והספרות העברית 13 עם זאת, הוא לא עסק ב בחורף כטקסט החדשה בכלל' וכ'זינוק עצום' ביצירתו של ברנר . מודרניסטי, ולכן הרומן נותר בעיניו פלא לא מוסבר . דן מירון כתב חיבור רב-השראה על החידוש של בחורף לעומת המסורת הספרותית שקדמה לו הדגיש את פריצת הדרך בשילוב שהציע ברנר בין 'ריאליזם חריף ומדוקדק' ובין 'גרוטסקיות אכזרית' . מירון ציין כי היכולת של המספר לראות את המגוחך שיש בו 'אינה מופיעה בספרות העברית אלא עם 14 ובכך עמד על המורכבות הפסיכולוגית של הטקסט . אולם גם וידויו של ירמיה פייארמן', 15 מירון לא זיהה באופן מלא את המפנה המודרניסטי המגולם ברומן . 11 שמעון הלקין, מוסכמות ומשברים בספרותנו , מוסד ביאליק, ירושלים תש"ם, עמ' 103 . 12 לתיאור משבר הלשון כמאפיין מרכזי של המודרניזם ראו : Malcolm Bradbury and James McFarlane ( eds . ) , Modernism : 1890 - 1930, Penguin, New York 1976 . לתיאור הסירוב לכתיבה כמאפיין של הספרות המודרנית מ'ברטלבי הכתבן' מאת מלוויל עד כתבנים ומעתיקים בכתבי פלובר, קפקא, בורחס וּואלזר ראו את ספרו הבדיוני-מסאי של אנריקה וילה מאטאס : 2016 Enrique Vila - Matas, Bartelby y compañia, Debolsillo, Barcelona . 13 אריאל הירשפלד, 'אחרית דבר', בתוך : יוסף חיים ברנר, בחורף / מסביב לנקודה , דביר, תל אביב ,2007 עמ' 301 . 14 מירון, בודדים במועדם , עמ' 241 ו- 243 בהתאמה . 15 דומה שאחת הסיבות שהקשו על זיהוי היסוד המודרניסטי ב בחורף היא העובדה שברנר עצמו נטה לתאר את כתיבתו במונחים של ריאליות סימבולית . מי שתיארה את בחורף כטקסט הכתוב ברוח הספרות האירופית של ראשית המאה ה- 20 היא עדה צמח, שראתה בו את ' [ ה ] רומאן החדש הראשון של הפרוזה העברית הכי חדשה' . אולם גם היא תיארה אותו בסופו של דבר במונחים של 'ריאליזם סובייקטיבי' . ראו : עדה צמח, תנועה בנקודה : ברנר וסיפוריו , הקיבוץ המאוחד וספרית פועלים, תל אביב ,1984 עמ' ,98 101 בהתאמה . ברוח קביעותיה של צמח מתאר מתן חרמוני את בחורף 'בתור הרומן המודרני הראשון של הספרות העברית "הכי חדשה"' . וראו : מתן חרמוני, 'פייארמן בכתריאליבקה : גיבור 'בחורף' של ברנר מול עולמו של שלום עליכם', בתוך : איריס פרוש, חמוטל צמיר, חנה סוקר-שווגר ( עורכות ) , הספרות והחיים : פואטיקה ואידיאולוגיה בספרות העברית החדשה ,
|
|