|
|
עמוד:13
אדם זה, שאינו אחד 13 להוצאת השיח האקדמי אל מחוץ לגבולותיה — אל אלו שמחפשים שינוי במרחבים הציבוריים ובבית פנימה . אנו חשים שהזמן בשל להענקת כלים נחוצים לנזקקים לשירותיו של הידע האנושי, לעשות בו שימוש חופשי בשוק המחשבה ובשוק הרעיונות, ותוך כדי כך גם לדרבן את החוקרים בשדה החינוך לשוב ולמקד את השיח החינוכי בשאלות מהותיות לחברה הדמוקרטית . כדי להשיג מטרה זו אנו עורכים את הסדרה כך שתישא הן את הפוטנציאל לעורר מחדש את השאלות המהותיות לשיח החינוכי והן אופי שיאפשר לכל פרח הוראה, לכל מורה ולאנשי חינוך, כמו גם להורים ולאנשים החפצים בשינוי חברתי, לעשות בה שימוש . מסיבה זו אנו עורכים אותה כך שתתאים לקהלים שונים . אנו מכוונים לשפה פשוטה, להצגת הרעיונות העומדים בבסיס התיאוריות מראשיתם, ולדיונים מעמיקים יותר, המבוססים על ההסבר הפשוט המובא בהתחלה . סדרה זו היא סדרת מבוא . מתורתו של כל הוגה המוצג בה נביא רעיונות מרכזיים, אך לא את כל הגותו . כל אחד מההוגים וההוגות שמדבריהם נביא כתב ספרים רבים ומאמרים רבים מכדי שנוכל להקיף במסגרת זו . במסגרת זו נביא סוגיות מרכזיות, שיש באפשרותן להאיר על היחס של הקורא והקוראת אל המציאות בה הם חיים, ואשר הטיפול בהן מתלכד לכלל אמירה ברורה וקוהרנטית, חוצה גבולות וזמנים, כמו גם תחומי ידע, אודות המעשה החינוכי . ההצבעה על התובנות המשותפות של פילוסופים, פסיכולוגים ואנשי חינוך בזמנים שונים ובמקומות שונים בעולם בנוגע לדרכים לגידולו של אדם היא תרומתנו לשיח האקדמי בשדה החינוך . נשתדל שהדברים שנביא כאן לא יסתרו רבדים אחרים בעבודותיהם של ההוגים . כוונתנו אינה "לשפוך חומרים" אל מוחם של הקוראים, ולא להציף אותם בפרטים ביבליוגרפיים רבים, אלא לפתוח בפניהם דרכים למחשבה, באמצעות היכרות עם טקסטים קנוניים שעיצבו את תפיסות החינוך במאה העשרים ובראשית המאה העשרים ואחת . עם סיום הקריאה בספרינו לא תוכל הקוראת, ולא יוכל הקורא, לנפנף בבקיאות יוצאת דופן בכתביו של הוגה זה או אחר, אך אנו מקווים שהם יוכלו לרכוש עמדות חדשות ותובנות חדשות בנוגע לאופן הנכון לגדל ילדים ולגדל את עצמם . יחד עם זאת, אנו מציגים בפני הקוראים דלתות
|
|