מבוא

מתוך:  > לומר זאת אחרת > מבוא

עמוד:11

מבוא | 11 הקושי של נפגעות ושורדות לדבר בטיפול ומחוץ לו מחד גיסא, ופנייתן האינטואיטיבית אל הכתיבה מאידך גיסא, סימנו עבורי מענה אפשרי לקושי הלשוני . בספר עדות מתייחסים שושנה פלמן ודורי לאוב ( 2008 ) למה שהם מכנים "חוק השתיקה" ששרר סביב טראומת השואה, שהיא סוד תרבותי מוכחש באופן קולקטיבי – דרך "קאנוניזציה תרבותית", ואישי – ב"התנגדות פסיכולוגית" . לדידם, האומנות היא מענה לשתיקה זו : " [ הסרט 'שואה' ] מבקש לבטל את חוק השתיקה, להסיר את מעטה הקדושה מעל העד ובתוך כך לחלן את העדות, להביא לשחרור העדות מכבלי הסוד . . . האומנות הצליחה אפוא להציל ולאשש את כוחו של הקול האנושי לשדר ולהעביר מסר לאחר אובדן הקול בהיסטוריה" ( פלמן ולאוב, ,2008 עמ' 17 - 18 ) . בפרפראזה על הדברים האלה, ומתוך ההתבוננות בשימוש התכוף של נפגעות בשפה פואטית, עלה בדעתי כי ייתכן שזאת השפה המסמנת פוטנציאל לחזרת קולו של הטאבו התרבותי, של המוכחש קולקטיבית ואישית . כך אולי יוסר חוק השתיקה, ונפגעות יוכלו להשתחרר מכבלי הסוד . ייתכן כי ניתן לדבר על גילוי עריות בשפת הספרות . בספר זה מתוארים יחסי הגומלין בין ארבעה מרכיבים : ( 1 ) קיומה של פגיעה מינית בילדוּת ; ( 2 ) חוסר האפשרות לדבר עליה ולתת לה ביטוי בתוך מסגרת הסדר החברתי ובכלל זה בתוך הטיפול הפסיכודינמי ; ( 3 ) השברים בבניית הזהות, בהתפתחות העצמי, אשר מתרחשים בעקבות גילוי עריות ובעקבות האיסור לדבר עליו ; ( 4 ) הפוטנציאל של הספרות, קול שלישי אומנותי – כפי שנעשה בו שימוש במסגרת הטיפול הביבליותרפי – בשיקום ובעידוד תהליכי החלמה של נפגעות גילוי עריות . אבחן את שפת הספרות המשמשת בטיפול הביבליותרפי, כבעלת פוטנציאל תרפויטי ייחודי עבור נפגעות גילוי עריות . זאת מתוך נקודת המוצא המניחה שהתשתית שבה מתקיימת הפגיעה וכן התסמינים והנזקים שמהם סובלות נפגעות גילוי עריות הם תוצאה של קונפליקט לשוני שהנפגעות נתונות בו, קונפליקט האוסר ייצוג לשוני של הטאבו . הספר מבקש להצטרף לתאוריה רבת ערך ומוכרת שנכתבה, וממשיכה להיכתב גם היום, בתחום הטיפול בפגיעה מינית . וכדי לסבר את האוזן, רק בישראל נכתבות בשנים הארונות תאוריה שממשיכה ומבססת את הבנת הטראומה באופן כללי ( ראו למשל אמיר, 2019 ; להב וסלומון, 2019 ) ותאוריה שמתבוננת לעומק בגילוי עריות באופן ספציפי ( למשל אשל וזליגמן, 2017 ) . ספר זה מתבונן מזווית אחרת על מקור הנזקים של פגיעה מינית . הוא מציע, למעשה, אטיולוגיה נוספת – מנקודת מבט לשונית – של הפגיעה, נזקיה ודרכי ההחלמה ממנה . הספר גם

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר