|
עמוד:11
ההימור הגדול של הרצל 11 להבין — בתמורה לעזרה מקבילה מטעם הממשל העות'מאני, שאותה לא פירש, אך ככל הנראה הסולטאן הבין שמדובר בפיצוי שיינתן ליהודים בארץ ישראל . בעקבות הפגישה זכה הרצל במחוות נימוס ובמתנות של הסולטאן ושל הארמון . הוא ביקר בארמון גם בימים שלאחר שיחתו על הסולטאן ודן עם עוזריו הראשיים בכמה נושאים, אך לא בעיקר . כלפי חוץ הפגין הרצל ביטחון ואופטימיות . לעיתון ההסתדרות הציונית שבעריכתו, די ולט , שלח מברק בצאתו מהפגישה עם הסולטאן, והורה לעוזריו במערכת לפרסם 'הוצאה מיוחדת' . על פני חצי עמוד, באותיות גדולות, הופיעו השורות האלה : 'קונסטנטינופול, 17 במאי 1901 . ד"ר תיאודור הרצל, נשיא הוועד הפועל הציוני, נפגש היום לריאיון ממושך עם הוד מעלתו הסולטאן' . אם קיווה הרצל לפריצת דרך — התאכזב . זו לא באה . יתר על כן, את החובות העצומים של הממלכה החליט הממשל הטורקי לכסות שלא באמצעות הרצל ומקורותיו הכספיים ( אם כאלה היו בכלל ) . לשם כך הושג הסכם עם חברה צרפתית גדולה . כשבאחד משלבי המשא ומתן עם הצרפתים התעוררו קשיים, נזכרו הטורקים בהרצל והזעיקוהו לאיסטנבול, ככל הנראה רק כדי ללחוץ על הצרפתים . שינוי כיוון — ללונדון ב - 1902 כבר היה ברור להרצל שכל מאמציו להניע את הטורקים בכיוון לפעולה ממשית או לפחות למחווה של רצון טוב ביחס לשאיפות הציוניות — לא העלו דבר . הוא היה במצוקה : מצד אחד לא התקדם לעבר המטרה שהציג לעצמו — לפתור את בעיית היהודים בארצם ההיסטורית ; מן העבר האחר — מדי פעם עלתה על סדר היום 'צרת היהודים' בצורה של פוגרומים, גזרות וגירושים בארצות שונות באירופה . בעייתם של יהודים סובלים נגעה מאוד לליבו של הרצל — ופתרון להם, במקום בטוח, לא היה בידו . כבר קודם לכן הוא החל להביט סביבו, נכון יותר סביב ארץ ישראל . הוא זכר שכמה שנים לפני כן הציע לו הפעיל הציוני והסופר דוד טריטש לנעוץ יתד בקפריסין, כשלב ביניים בחזרה לארץ ישראל . לאי הציורי הזה בים התיכון, שבמשך מאות שנים היה בידי הטורקים ונרכש על ידי בריטניה הגדולה ב - 1878 כחלק מהסכם טורקי—בריטי, הייתה מעלה גדולה : הוא היה קרוב מאוד לארץ ישראל . התיישבות של יהודים סובלים מאירופה בקפריסין יכלה לסייע להם ולרמוז שהשלב הבא יהיה מעט מזרחה — בארץ ישראל . היה רק צריך לשכנע את הבריטים, שליטי האי, שהדבר כדאי להם . עם זאת, הרצל זכר היטב שכל סטייה מהפרימט הארץ ישראלי בהגות ובמעשה הציוניים נתקלה בהסתייגות מרובה . כשניסה טריטש להעלות את נושא קפריסין
|
|