|
|
עמוד:12
| 12 | הרשימות האביב דאשתקד הושיט להם הגל המחלק עיתונים את גיליון יום אתמול . הפעם לא שב לצנוח על ברכיהן האדישות . הן הביטו אשה ברעותה וחָזָן השטוח נשם בחוזקה . אז אמרו : יש לפתוח את ארגזי הנדוניה למען יפוג ריח הנפטלין . . . התערוכה הקולוניאלית נועדה להתקיים בווינסן . עכשיו היו המשעולים לרחובות סואנים — מִדְרך לפיל, לגמל ולבת היענה הרתומה, מִכְבש לגלגלי אבטומובילים, מִצְעד לרגלי אדם שחורות וצהובות, מִסְחב לשמלות הדורות-שובל . האגם שוצף ממזרקות, בוער ממדורות-מועד . שתי הבתולות העגומות חידשו נעורים, וששון, חג כלולות להן . שְׁמָן עתה — "איי אלף לילה ולילה" . צרפת, בלגיה, איטליה, ארצות הברית, הולנד, דניה, 2 את פורטוגל — שתלו כאן על שטח מאה וארבעה-עשר הֶקטָאר פרחי מושבותיהן המגוונים . ב | המרחקים גם הלילה, כמו אמש, וכמו בלילות אשר חלפו ושיבואו, יֵשֵׁב מישהו יחיד בחדרו המרובע, ישלח עיניים ללא כיוון ויחשוב בלי מאמץ : ברגע זה, בדיוק ברגע זה, יש יער בראשית הומֶה . . . ערבות שלג שוקטות על הצירים [ הקטבים ] . . . תנין מוציא ראשו מן המים . . . אונייה חותרת בערפל . . . רעב זה לרחוק, תחושת הקִּרְבָה הזו לעולם, הם שהשיטו את הסירות האמיצות מתוך הפיורדים, הם ניפחו את מפרש האוניות בחופי ספרד ופורטוגל . פורטוגליה ! שלושת ביתניה גדושים זיכרון, גאוות-עצב על זוהר שעוּמָם . באחד הקירות — מפת תבל מאירה מתוכה . הימים כחולים, הארצות צהובות ובתווך שטח זעיר ורוד, מספר סנטימטרים לאורך 2 אלף מאה וארבעים דונם .
|
|