|
|
עמוד:14
מנ הגי� ות ולדות : עיוני תפ ילה 14 הרואה את " ו נשלמה פרי� שפתינו " נשאלת השאל ה ה א� יש ה סבר ל מה המושג . ת כמ עשה ה שווה ל הקרבת קרבנו ת או פייני דוו קא לי הדות אשכנזאמירת פרשו ת קרבנ ו הא שכנזי� . הצעתנ ו היא שמושג זה נוב ע מהמקו� ש בית הכ נסת ת פס ב תו דעה ה אשכנזי ת מושג ש בית הכ נסת הו א מקדש מעט הרבה יותר מדמיו� מסוי� בי� בי ת כנסת לביתראו ב , דש שבו ש וכנת ה שכינההא שכנזי� התייחסו לבי ת הכנס ת כאיל ו הוא בית ה מק . המקדש . כ פי שה ראינו ב גו� ה ס פרהיו ה שלכות בתחו � המנ הג וה ה לכה ז ו ולהסת כלות ונשלמה פרי� " השני מובאת דוגמה מאלפת ל השלכה שהייתה למושג פרקב ה בסידורי התפילה מופיע . על סידור התפיל ה שלנו, כפי שהוא התגבש באשכ נז , " שפתינו מקובל לה ניח שאי� ליחידה זו שו�" . דר קרבנות ס" לפני פ סוקי ד זמרה יחידה הקרויה ונשלמה פרי� " והיא ב אה ב עיקר לקיי� , קשר לברכות הש חר הממוקמות לפ ניה אמירת פסו קי התור ה ומש ניות ה עוסקי � בע ב ודת ה קרבנות , במילי� א חרות ; " שפתינו בקשי� להוכיח שתפ קידה המקורי של אנו מ פרק זה ב . נחשבת כאילו הוקרב ו הקרב נות רת פסוקי התורה ומשניות ה עוסקי � בעב ודת ה קרבנות ביחידה זו לא היה קשור אמי שב א מיד אחרי אלא היה קשור ללימוד התורה ," ונשלמה פרי� שפתינו " למושג . שהמתפלל בי ר� ברכת התור ה ש ו המנה ג מכיר בשל . ב קדיש " יהא ש מיה רבא " עוס ק במע נה הפרק השלישי ; " הא ש מיה רבא מב ר� לע ל� ולע למי עלמיא י : " הראשונה היא . של המענ ה יות ו אפשר : השלישית היא ; " יהא שמיה רבא מבר� לעל� ו לעלמי עלמיא יתב ר� : " ה היא יהשני עד מ ענה וממשיכי� את ה" יהא שמיה רבא מבר� ל על� ול עלמי ע למיא יתבר� ו ישתבח " אנו עומדי� על ה קשר ב י� מנהגי� אל ו לבי� ההבנה זה בפרק " . דאמיר� בעלמא " המילי� הייתה רוו חת ב אשכנז הקדו מה שצרי� להיות מספר מסוי� של אותיו ת ומילי� ש וכהמש� לקשר זה אנו עוקבי � אחרי התהו ות� ש ל ,קדיש ל המע נה שא ת ה ות המרכיב . המנהגי� וקלי טת� ב קהילו ת השונ ות ביש ראל אנו עוב רי� לשני מנהגי� הפותח י�, הרביעי והחמישי, י� הב אי� פרק בשני ה ש ושל בפר ק הרבי עי אנו בודקי� את מקור ה מנהג ל פסוע . לת העמידהומסיימי� את תפי מבוא ר נתינת שלו� הצור � בפ ס יעות ו ב . שלו� לתת ו ב סו � ת פילת ה ע מידה פסיעו ת המתפלל צ רי� שיפסיע שלש פ סיעות לאחוריו ואח ר " : בתלמוד בדב רי רבי יהושע ב� לוי ה וכ ריעה י פני , ע ו ת אחו רנית ש פסי ו היו� נהוג ל קיי� ה לכה זו על ידי של " . כ� ית� שלו� ה וכריעה לצ ד ימי� ואמירת י פני , " עושה שלו� ב מרומיו " לצד שמאל ואמירת המילי� ו על כל ישרא ל " וכריעה קדימה ואמירת המי לי� , " הו א יעש ה שלו � עלינ ו " המילי� תה הצור ה י נו שצ ורה זו של ס יו� תפילת עמידה לא הי י בדיוננו הרא" . ואמרו אמ� עושה שלו� במרומיו הוא יעשה שלו� עלינו ו על כל " שא מירת המשפט מכיוו� המקורית במקור . לא הייתה חלק של סיו� ת פילת עמידה בתקו פת הת למוד " ישראל ואמרו אמ�
|
|