הקדמת המחבר

עמוד:ח

הקדמת המחבר ] ח ] על האסון המונצח בקינות המגילה, ואף יום של אבל וצער לא יוכל להאפיל על צום תשעה באב, שנקבע לזכרו, ושבו מגילת איכה נקראת בכל בתי הכנסת מידי שנה בשנה . * הגם שמרכז הכובד של מחקרי נטוע בתחום האשורולוגיה וחקר המזרח הקדום, זכיתי להימנות בין חוקרי המקרא המובהקים שהוזמנו לחבר פירוש בסדרת 'מקרא לישראל' . זכות זו נפלה בחלקי הודות למורי וידידי פרופ' משה גרינברג ז"ל, אשר בעצה אחת עם שותפו פרופ' שמואל אחיטוב, יבל"א, החליט לפני למעלה מעשרים וחמש שנים, להזמין אותי להיות שותף זוטר במפעל פרשני יוקרתי זה, והטיל עלי לחבר את הפירוש למגילת איכה . באותו זמן אמנם כבר היה לי ניסיון מה בחקר המגילה, אגב עריכה וחיבור הפירושים על המגילות, בסדרת 'אנציקלופדיה עולם התנ"ך' ( ירושלים ורמת-גן 1987 ) , ואף-על-פי כן תהיתי מה היו מניעי העורכים בהטילם עלי משימה זו . תשובתם היתה כי הם מקווים שפירושי יהווה תרומה מיוחדת להבהרת היחס בין הקינות המיסופוטמיות העתיקות ובין מגילת הקינות המקראית . מאחר שאני נוהג זהירות מרבית ומתינות במחקרַי המשווים בין המקרא ומקורות המזרח הקדום, ספק אם מילאתי את התקוות שנתלו בי . איני בטוח שבפירושי זה הצלחתי לתת מענה חדמשמעי לשאלה הסבוכה של מידת השפעתן של הקינות המיסופוטמיות על מגילת איכה . המקורות המיסופוטמיים שימשו בידי בעיקר ככלי עזר להבנת היצירה הספרותית המקראית המקבילה . מטרתי העיקרית בפירוש זה היתה לנסות להבין את משמעותן המילולית, הספרותית והתיאולוגית של הקינות, את המטרה שלשמה נתחברו ואת מקום המגילה בתולדות הספרות המקראית . כאמור, זכיתי לכתוב פירוש זה הודות ליוזמתו של פרופ' משה גרינברג ז"ל . אולם בעוונותי הרבים, הוא קרא וערך רק את פירושי לקינה הראשונה, שכן בשל עיסוקי הרבים בתחומים אחרים, כתיבת הפירוש לשאר הקינות, וכן כתיבת המבוא, נדחו לשנים רבות . בינתיים פרופ' גרינברג הלך לעולמו ( בשנת תש"ע ) . את רוב רובו של הפירוש כתבתי בהדרכתו ובעריכתו המצוינות של פרופ' שמואל אחיטוב, שבסבלנות אין קץ לא התייאש מהמחבר האיטי, למרות הדחיות החוזרות והנשנות של הגשת כתב היד . בהזדמנות זו ברצוני להודות לכל אלה שסייעו להוציא מתחת ידי מלאכת פירוש זה . בראש וראשונה אני מודה לפרופ' שמואל אחיטוב, אשר בניסיונו הרב כעורך ניווט את הפירוש ביד בטוחה בדרך החתחתים הארוכה שעבר . הערותיו ותיקוניו המועילים מנעו מכשולים רבים העומדים בפני המפרש . כמו כן אני מודה לאראלה אחיטוב על העריכה המעולה של לשון הפירוש וסגנונו . תודה גם לפרופ' אדל ברלין, לד"ר אורי גבאי, לפרופ' אליעזר גרינשטיין, לפרופ' אהרון דמסקי, לפרופ' אפרים חזן, לפרופ' עמנואל טוב, לפרופ' יעקב טיגאי, לפרופ' מרדכי כוגן, לד"ר נילי סמט, לפרופ' אלי עסיס, לד"ר נתן פורד, ולד"ר יצחק צפתי על עזרתם בהשגת חומר ביבליוגרפי מועיל וחשוב לחקר המגילה . תודה מיוחדת ליצחק צפתי על עזרתו החשובה בהכנת המפתחות לפירוש, וכן לדניאל שפיצר על דאגתו לעיצוב הספר והקפדתו על מלאכת הדפוס . חלק מהפירוש נכתב בין כותלי המכון ללימודי היהדות ( Center for Judaic Studies ) שליד

עם עובד

י"ל מאגנס


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר